שלב האתגרים של שלב ההופעות. תן לזמר או לזמרת שיר שאינו – בסגנונו, אינו תואם אישיותו, שפתו הטבעית, לעיתים גם את קולו. אני לא בטוח שזה נחוץ. האתגר אפילו מזיק לתוכנית, כי אנחנו מקבלים לעיתים ביצועים פחות טובים מזמרים מעולים, כלומר – בגלל המכשול הם אינם מצליחים לממש הפוטנציאל שגלום בהם.
האם הכרחי שדנה צלח תשיר מדונה, עתליה פירס – מאיה אברהם, מישה סוחינין – בועז שרעבי, יעל שושנה כהן – אביתר בנאי. זוהי כפייה אומנותית שאינה משרתת את האמנות אלא את הרייטינג. אני לא רוצה לשמוע זמרת כמו עתליה פירס מזייפת שיר בעברית, רק משום שהעברית משבשת לה את הביטחון. אני לא רוצה לשמוע ביצוע משעמם של מישה סוחינין שהתעקש להפוך את "תני לי יד" של בועז שרעבי לרוק. מה אביב גפן חשב לעצמו כששאל אותו – לאיזה כיוון אתה הולך? לא ברור לגפן שהניגוד הזה נכפה עליו ע"י המנטורית שלו?
מעט מאוד זמרים מסוגלים "לכפות" על עצמם שיר שהם אינם מזדהים עמו מכל סיבה – ולצאת מזה טוב ולעיתים גם מצוין.. לסהר שרב היה ביצוע מעולה של "מביאה הכל לידי דמעות" של שלום חנוך. גם כאן יובל בנאי נשאר שבוי בגרסת שלום חנוך ולשלומי ברכה זה נשמע "מתקתק מדי" – יען כי השיר נכתב על מישהי חולה. לא בטוח שסהר שרב היה צריך לקבל מידע על הנסיבות בהן נכתב השיר ולהגיע לביצוע, כשצילו של שלום חנוך מאפיל עליו. הוא נתן ביצוע של זמר גדול – וזה מספיק. יהודה מימרן – הצליח להעביר את עברי לידר של "תמיד אהבה" למגרש שלו במיומנות של זמר מהוקצע שיודע להשתמש ביתרונות שלו לטובתו.
עתליה פירס צריכה להישאר עם שירים באנגלית. קיבלתם אותה באנגלית לתוכנית, אל תכפו עליה שפה שהיא אינה שוחה בה, בטח לא שיר מאוד ישראלי כמו "למה". דווקא משום שדה וויס היא תוכנית בעל אופי בינלאומי – יש לתת לזמרים לשיר בשפה ובאקצנט הטבעיים להם.
גם רוני פרי, הזמרת הטובה ביותר בתחרות השנה לא חייבת "להחליף ז'אנר", – הגם שהביצוע שלה ל"בדד" של זוהר ארגוב העניק עוצמות ועומק חדשים לשיר. נדמה לי שרוני הלכה עם זה עד הסוף, הסכימה "לצאת מהקופסה", לאתגר את עצמה אומנותית בצורה מודעת. מכאן הצלחתה. גם דנה צלח החליטה באומץ לעשות מדונה – אלא שכאן ניסו יותר מדי Show עם ביגוד פומפוזי נורא עד מביך ורקדנים מכאניים – ופחות התמקדות בשיר.
יעל כהן שושנה עשתה מ"תחרות כלבים" של אביתר בנאי אופרה חדשה, אובר תיאטרלית. שכחה שהיא כבר אינה אדית פיאף. הניסיון לאתגר את עצמה – בשיר שאינו מתאים לה סיבך אותה. אני רק לא מבין את המנטור, אביב גפן שהעיף אותה מהתוכנית באיזו נימה של נקמנות וסגירת חשבון. ("הגעת לחלל ריק עם הרבה חשיבות עצמית, חזרת לאותו מקום שבו התחלת") אם גפן היה דואג לתת לה שיר שמתאים לה – הוא לא היה מגיע לטון הנרגן הזה – שנשמע אישי מדי נגדה. מכל מקום: את התוכנית עזבה זמרת שנועדה להגיע רחוק.
שלומי שבת לא לחץ על הכפתור למאי כהן על הביצוע ל – Wish You Were Here. הוא המתין למשהו יותר "מפוצץ". מאי כהן דווקא כיוונה להופעה יותר אקסטרימית במראה החיצוני שלה, אבל הביצוע היה – עדין ואפל, ניגוד יפה לחיצוניות. לא חייבים לקחת כל שיר לעשות בו שינויים דרמטיים. לעיתים נאמנות למקור, משהו קטן ואינטימי – הם כל העניין, ומאי כהן עשתה את זה הפעם "בקטן".
אופיר בן שטרית – מצליחה לשמור על "אישיותה האומנותית" וגם את האמת הפנימית בלי מהפכים גדולים, בלי אתגרים שנוגדים אותה ואת אמונתה, בלי להיכנע ללחצים של המנטור שלה – ועל כך מגיע לה צל"ש. היא שרה "קטונתי" של יונתן רזאל – עדין, מדויק בלי ברקים ובלי רעמים ונשארה היא. מה שמחזיר אותי לפתיחה: יש זמרים שאתגרי מהפך אינם מתאימים להם, ואסור לכפות אותם עליהם.
הנבחרת של שרית חדד
יהודה מימרן – "תמיד אהבה" במקור: עברי לידר
עתליה פירס – "למה" במקור: מאיה אברהם
דנה צלח – Like A Prayer במקור: מדונה.
מישה סוחינין – "תני לי יד" במקור: בועז שרעבי
חי אילון – "אלייך" במקור: משה פרץ
חי אילון אינו ממשיך
הנבחרת של אביב גפן
סהר שרב – "מביאה הכל לידי דמעות". במקור: שלום חנוך.
רוני פרי – "בדד" במקור: זוהר ארגוב.
יעל שושנה כהן – "תחרות כלבים" במקור: אביתר בנאי
מאי כהן – Wish You Were Here במקור: פינק פלויד
אופיר בן שטרית – "קטונתי" במקור: יונתן רזאל
יעל שושנה כהן אינה ממשיכה
יהודה מימרן, סהר שרב, רוני פרי
מאי כהן, אופיר בן שטרית, דנה צלח
