פיור אייריש מיוסיק. זה הדבר האמיתי. המוסיקה של הצ’יפטיינס שנפתחת בריקוד "הרבה טיפות של ברנדי", נבנית על חמת החלילים של פדי מולוני. שמחת חיים פרובינציאלית, פיוט ואווירת הנופים הקלטיים. כינור, בודראן ומשרוקית. זה אולי האלבום האינסטרומנטלי הכי השראתי שהחבורה הוציאה. מלודיות יפהפיות, עיבודים והרמוניות שיוצרים אווירה ייחודית. ויש גם הומור עממי בסיפור על "גק אופ אול טריידס". קטעי טרדישן מעובדים נורא פריך, מוסיקה נוגעת, מגעת, סוחפת
