הכנסייה בת 20. כוורת בת 40. פער הגילים לא ימנע מהם להזדקן יפה ביחד. כוורת חוזרת לפארקים. כנסיית השכל חוברת לתזמורת האנדלוסית וגם היא תגיע לפארק. עיתוי מושלם. באיזה גיל כתב אולארצ'יק את השיר הזה? הוא צדק כבר אז לפני ארבעים שנה. היום – עוד יותר. כל הילדים של החיים כבר למדו "את הפרינציפ", שילמו את המחיר.
בקאבר אתה בוחר לעצמך קו פרשנות שמגיע לטון, הביצוע, לעיבוד. מנקודת החיים הזו, כנסיית השכל לוקחת את השיר הנצחי של אולארצ'יק-סנדרסון-כוורת למקום יותר אישי-עצוב-דרמטי מגרסת המקור של "סיפורי פוגי". השיר נפתח כמו קטע של תזמורת מארש ומתפתח לרוק עם תבלינים אוריינטאליים ותזמור מפתיעים בהשתתפות האנדלוסית. יורם חזן טוען את השיר בתוגה שמכילה את המטען שלו. יש חיים חדשים לילד המזדקן של כוורת.
ילד מזדקן / ילד מתקלקל / לומד את הפרנציפ / רק אחרי שהוא נופל.
מדבר לא טוב / ילד תעזוב / זה מה שאומרים לו / כשהוא נופל ברחוב.
היום התעוררת בשתיים בצהריים, / ראית מה השעה איזה חושך בעיניים. / מה לעשות כשאבא מתעצבן / אתה כבר השנה אמור להתחתן.
ילד מזדקן / ילד מתקלקל / לומד את הפרנציפ / רק אחרי שהוא נופל.
קמת והלכת לתל אביב בבוקר, / ראית אנשים שעולים כל כך ביוקר. / מה המחיר של ילד מלומד, / שלא רוצה לחיות ומרגיש כמו אף אחד.
ילד מזדקן / ילד דיפלומט / מדבר הרבה / בשבילנו זה מעט. / גר לו במיטה / מדליק תנור חימום / כמה זה מוזר, / כשחיים משעמום.
אמא יקרה, / ילד מזדקן, / זה עצוב הרבה, / כשמלווים לך את הבן.
קחי אותי בצד, / דברי איתי לבד, / אני רוצה לבנות / קוביות על המרבד.
אמא מסכנה.
