תמיד אני מופתע מחדש למצוא פרגיות זמר בשלות, שבגיל עשרים ומשהו נשמעות זמרות-יוצרות בוגרות, מהסוג הטהור-ישיר, נטולת פעלולי הפקה. קול, מנגינה, קצב שמשרטטים תחושות בדיוק? תקשיבו לגבריאל אפלין: אפשר להתעלם מקול כזה? השיר מאלבום האי.פי English Rain – נשמע חזרה לשורשים, כלומר – קל מאוד להגדיר folk, אולי פופ פולק. אבל מה חשובה ההגדרה: הביצוע מעודן מאוד, מסוגנן מאוד. היא מעלה הרהורים באשר למשבר ביניהם.
“Maybe I pulled the panic chord / maybe you were happy / I was bored / maybe I wanted you to change / maybe I’m the one to blame”
"אולי פרטתי על מיתר הפאניקה/ אולי היית שמח/ ואני משועממת/ אולי רציתי שתשתנה/ אולי אותי יש להאשים"
השירה מדויקת, ויבראטו מרשים, מצליחה לשלב אמירה עם פגיעות. בת 21, סינגר סונגרייטר מוילטשיר בריטניה, חתומה בחברת Parlophone, נבחרה לשיר קאבר ל – The Power of Love של להקת "פרנקי הולך להוליווד" שקידמה את תוכנית הטלוויזיה של ג'ון לואיס – מקום ראשון בבריטניה בדצמבר 2012.

גבריאל אפלין – Panic Cord