"כשאני שפוף ורע לי על הלב/ אני הולך אצל ברטה/ ואצלה יושב/ אני שותה קפה שחור/ מראה לה את היד/ אומרת לי – אתה נחמד/ תשים עשיריה בצד"
מנור כתב את השיר על צדי צרפתי, שהיה הולך כשחקן צעיר (בטרם הקריירה שלו כבמאי) למגדת עתידות, רחל לוי, שגרה מולו, כדי לקבל חיזוקים חיוביים בשעות משבר. יגאל בשן הקליט את השיר ראשון אחרי ששמע אותו בהופעות משותפות עם "הנשמות הטהורות" (נתן כהן, נאוה ברוכין, יורם ירוחמי) בפני חיילים במלחמת יום כיפור.
בשן ביקש אותו מנתן כהן פעם אחר פעם, וכשכהן ראה כי הקלטת השיר אינה נראית באופק, הסכים שבשן יקליט אותו לפני "הנשמות הטהורות". הנשמות התפוגגו. יגאל עדיין כאן. כמה יפה הוא שר את ברטה.