אייל סלע ואנסמבל דארמה פותחים את האוסף עם "חצר אבו", קטע עממי מעובד אתני מודרני, קצבי מלודי מדיף ניחוחות מזרח משכרים. הבחירה בסלע לפתוח את אוסף מוסיקת העולם הישראלית מוצדקת. סלע הוא מייצג בדרכו את ההיתוך שנוצר כאן בין תרבויות מוסיקליות. במוסיקה שלו המצטיינת במלודיותה מתקבצים אלמנטים פולקלוריסטיים למארג עשיר ומלהיב. דיאלקטים מובהקים של מוסיקה מזרחית עם אלמנטים של מוסיקה מזרחית, וזה נשמע כהוצאת החדש מהישן , קולח ומענג
אבשלום פרג’ון שערך את האוסף הלך על כיוון פולקוריסטי עשיר חובק ז’אנרים רבים: מרטין אוקונור ב"סאנשיין ושאאורס" זה כבר התחום האירי-קלטי הקליל ופריך מעבד לקצב רגאיי. מיוחד.
בז’אנר הקלטי מקבלים תוצרת מקומית משובחת, "כחול" ב"רחוק כול כך מהבית", קטע קצבי עממי ריקודי קליל, בנוי יפה לסולואים של חלילים שעיבד אורי מיילס. "קטיפה שחורה" נמצאת כאן עם "פולקות מזרח תיכוניות" יצירה מקורית מושפעת מהמסורות הקלטיות.
בתחום החיבור בין מזרח מערב בולטים כאן "מעין" של "בוסתן אברהם" ו"תקווה" של ערבנדי". "מעיין" של מיגל הרשטיין הוקלט בהופעה חיה בפריז. הרשטיין והבוסתן בנו את התזמור על דושיח יפהפה ופתוח בין התרבויות, כשבמרכז סולו מדהים לכינור. "בוסתן אברהם" סוגרים את האוסף עם הקטע הקצבי העליז והחגיגי "אבדאי", גם הוא של מילשטיין, המבוסס על לחן תורכי, שטעמו כטעם קינוח מתקתק.
"תקווה" של "ערבנדי" מערב אלמנטים הודיים עם צלילי ערב, מדידטיבי יותר מהאחרים. תייסיר אליאס מפליא בעוד, ולצידו קרישנמורטי סרדהאר בסאז, אמיר שהסר בזורנה וזוהר פרסקו בכלי הקשה. ושימו לב ל"נאגווה" בקטע "עפיפונים", מוסיקה קסומה ומקורית שיוצר הרכב אינטימי של שלושה נגנים, שמנגן בתערובת של דייקנות קלאסית ורגישות אתנו-ג’אזית. שלמה עוז – גיטרה קלאסית, גיטרה 10 מיתרים וסיטאר, עמית גרשי – חליל צד ובנסורי ושי מיבר – צ’לו.
אוסף יפהפה שמתמצת את הוורלד מיוסיק האותנטי שנוצר כאן על-ידי מוסיקאים מיומנים, יצירתיים, שמשלמים "מחיר מסחרי" הישארותם נאמנים לאמנות שלהם.
תגובה אחת
אלבום מדהים, אין מילים.