עיון ביקורת

הילי בוימל , עולם רחוק (הוצאה עצמית, ספטמבר 2013)

מוסיקה ישראלית

נצא למסע עם הילי בוימל דרך תעתועי נפשה, בתוך מעלית מטלטלת גוף בבניין 17 קומות ("העיר הזאת"), בעולם רחוק שקסמו מתוק, גשם שמטפטף עליה כישוף, הנשימה שלוקחים אחרי הבכי.
נסו להגיע ל"עולם הרחוק" של בוימל. ואז לגעת בו. משימה לא פשוטה. מיוחדת, מאתגרת. דורשת ריכוז. גם אבי ליבוביץ, המעבד והמתזמר אותגר, והכין לה תיזמורים שלקחו את שיריה רחוק יותר ממה שהם. מהפאנקי דרך הג'אז, הקלאסי ועד הריתם נ' בלוז והאוריינטאלי. מוסיקה בתוך מוסיקה. צלילים שמעטרים מילים ומנגינות בשכבות חיוניות. ניואנסים.
דמיונה המילולי של הילי בוימל (טון קולה הזכיר לי את רונה קינן) זכה לפס קול שופע רעיונות מוסיקליים משדרגים. השקט המתוח שבצלילים המינימליסטיים (שמעטרים את הקול המשתוקק ב"אם תקרא" ("אם תקרא לי אבוא") שמתכתב קלות עם "שלח לי שקט" של דנה ברגר. מאוויי דמיונה מוליכים עד הרצון להיות "סימפוניה עתיקה של אהבת אמת במצוקה", בלדה קברטית, שהעיבוד טוען אותה בדציבלים רוקיים אפקטיביים.
מקצב הואלס המשמח ("ואלס") לוקח ללילה שהזכיר לה איך זה לא להיות לבד (ואולי היה זה רק חלום), הפופ הקברטי שמחולל סערה בין "מחוגי השאול למציאות"… "חלום",  מעין הלקאה עצמית על שהצליחה לראות יופי בדוחה ("בחלומי הופעת אתה/ בשפתיך ניגר שומן הבשר") – תוזמר בצורה שהפכה את השיר מלודרמה. ב"השקט" (מילים של אגי משעול) הדוברת מגלמת את השקט כדי להתעלות על סביבתה ה"רועשת" בהתרסה. המוסיקה מעוטרת בצלילי פולק עדינים, בליווי בס חשמלי מקרטע אפקטיבי.
אבי ליבוביץ חדר אל ביו שורותיה. השתתף בתהליך היצירתי, הצליח להפיח חיים-רגשות בטקסטים פואטיים ייחודיים. המוסיקה של הילי בוימל הייתה נשמעת אחרת אלמלא העיצובים המוסיקליים של ליבוביץ, ובלבושיה אלו היא כל כך מיוחדת, שהיא ראויה להאזנות חוזרות.

שירים: אין לי פנאי, העיר הזאת, עולם רחוק, אם תקרא, אין לי ברירה, ואלס, הנשימה, לא, מחול המציאות, חלום, השקט
עיבודים והפקה מוסיקלית: אבי ליבוביץ'

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *