בסופו של דבר זה נגמר בהתנצלות. אייל גולן ביקש סליחה מאלון טאוב. טאוב אולי יקבל את התנצלותו של השופט. אני לא.
אלון טאוב, זמר בעל קול ואישיות המשדרים ראשוניות וטוהר מיוחדים, התמודד בשלב תחרות הזוגות מול ענבל בקמן. הוא שר "אבא" של אביתר בנאי, הטעין אותו בתוכן רגשי משלו. אייל גולן מיהר ללחוץ אדום כבר אחרי עשרים שניות. אדום בתחילת השיר אינו רק לא הוגן, אלא גם עלול להשפיע על הצבעת הצופים בבית, ואייל גולן הוא סמכות משפיעה. בחלק השני של השיר, כשכבר האדום של גולן מתנוסס על שולחן השופטים, התפתח הביצוע של טאוב, והתחושה הייתה שהוא עשה משהו נפלא לשיר של אביתר בנאי. אלא מה: גולן ננעל על טאוב, פיתח דעה קדומה נגדו. שום סיכוי לכחול.  הנימוקים שלו נגד הביצוע היו יותר מתמוהים – "נשאר לשבת על כיסא", "שר עכשיו "אבא" וגם בפעם הקודמת "אבא" ו…"שרק לא אשמע את האבא של דודו אהרון בתוכנית הבאה" מה זה?! פטפוטי סרק  (בבל"ט) לא עוברים מסך, גולן.
רק בשלב האחרון, כשטאוב התמודד על הישארותו בתוכנית מול ג'ורג' אבו שקארה עם השיר "אשת חיל" וזכה ב-76% ללא הצבעת השופטים, הביע גולן התנצלות. כאמור, אצלי היא אינה מתקבלת. לצערי, אין מועמדויות להדחה אצל השופטים. כשמדובר במשחק ריאליטי, שבו שופטים מגיעים לבתי המתמודדים לנגב חומוס ולאכול מרק, זה יכול להיות רעיון לא רע. גולן גם לא ידע לנמק מדוע הצביע אדום לענבל בקמן על "זיקוקים". ואגב, מדוע אייל גולן הוא היחיד שלא התארח אצל אחד המתמודדים?
בתוכניות מוסיקה ריאליטי, לעיתים הביצוע המאופק-צנוע-קטן עדיף על המלודרמטי-מנופח. מנעד קולי אינו מעיד תציד על מנעד תחושתי, על אותנטיות של זמר, אבל נוטים להעדיף את הביצועים ה"גדולים". טינה איברגימוב היא זוכה פוטנציאלית. יש לה את המנעד הכפול, הפעם עם "מי שהולך תמיד איתי" (קידר-נצר) המוכר מעופרה חזה. כנ"ל רינת כהן בגרסה ל – Can't Help failling in Love של אלביס פרסלי. גם כאן – שמענו מנעד רחב מאוד, ביצוע עתיר רגש, אם כי לא ייחודי. לא אותנטי.
גם ליאור פרץ, שהתמודדה מול עומר דץ, העניקה ל"אילו יכולתי" (מנור-כספי) המוכר מריקי גל עוצמות בביצוע מהסוג שמקרב גם אותה למעמד זוכה פוטנציאלית בתחרות. הביצוע הטוב ביותר של הערב הזה. לעומת זאת, ענבל בקמן שרה בדיקציה נוראה את "זיקוקים" (רביב – נויפלד) המוכר ממשה פרץ. השיר "ברח" לה, ונדהמתי מהכחולים שקיבלה משולחן השופטים. גם חן לוי חירבה את כל החן והקסם  שהעניקה אפרת גוש בל"לראות את האור" (פלדמן-אמדורסקי) הביצוע שלה היה צעקני, חסר ייחוד.
לגבי הפורמט: הענקת הניקוד הולכת ומסתבכת. בשלב מסוים לשופטים אין זכות להעניק אחוזים, אלא רק לשופטי האפליקציה בבית. יש לי תחושה שהמורכבות הזו במתן ניקוד עלולה לגרום עוול למועמדים טובים ולשדרג למועמדים פחות טובים. יש גבול לכמה אפשר להשתעשע עם הצבעות.
מדוע ג'ורג' אבו שקארה קיבל כחול (יחיד) מרני רהב על "הכניסיני"? "חיים נחמן ביאליק לא פילל שנער ערבי ישיר שיר שלו. בגלל זה הצבעתי לו". אני משאיר את זה ככה. לא אוסיף אף מילה.
עלו לשלב הבא: טינה איברגימוב, רינת כהן, ענבל בקמן, עומר דץ, חן לוי, ליאור פרץ, אלון טאוב. הדחה: ג'ורג' אבו שקארה.