Finally Woken

ג’ם

בי.אם.ג’י, הד-ארצי
0/5
"מי יצר את כול החוקים/ שאנחנו מצייתים להם כמו טפשים"
 תמים? ג’ם גריפת’ לא התיימרה באלבום הבכורה שלה ליותר מאשר שירים תמימים (היא משלבת קולות ילדים בקטע בצורה מוצלחת), קול לא גדול, אבל פופ אחר, מתוחכם, ניזון מהרבה מאוד השפעות, בהפקה המוסיקלית המבריקה של הישראלי יועד נבו, שמהקשבה להקשבה, ניתן להבין את תרומתו לזמרת הוולשית ילידת קרדיף. כול השלושה הראשונים הם להיטי ענק: "הם", "סוף סוף התעוררתי" (כשם האלבום) ו"סייב מי" שבו מבקשת ג’ם להציל אותה מפני עצמה, מפני מחשבותיה. שינויי כיוון: גיטרות יותר רוקיסטיות ב"24" ("לא יכולה להאמין איך בזבזתי את זמני", מתלוננת ג’ם) ובשיר הבא "מתגעגעת אליך" זה רגאיי. בסוף מקבלים את "עפה גבוה" מעין שיר ערש. הגיוון נובע ממנה, מהפריזמה שלה, מהקול הילדותי משהו. האלבום אגב, יצא כבר ב-2004 בארה"ב, ועשה קאמבק בגדול אחרי ש-They כבש את בריטניה. הקשבתי לאלבום פעם, פעמיים ושלוש. התאהבתי ברובו. פופ כזה  Dreamy עכשווי, ייחודי, רב השפעות. רענן. לתת עוד פעם צל"ש ליועד נבו? – אז הנה נתתי.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות