נתקלתי בשיר הזה באלבום “Wanderers Of The Deep" של גליה גלעדי, שדרנית ועורכת מוסיקלית ב .88fm. גלעדי התבססה על הפקה מוסיקלית משדרגת. שיר שמתחיל אלקטרוני אפרורי לא אטרקטיבי, קול רך, הופך בהמשך לרוק פאנק טעון עוצמה. גליה אכן מעידה, כי האלבום נוצר מתוך סקרנות לבדוק את הגבולות של החומרים שכתבה, כשהם מעובדים ומופקים בצורה מקצועית. המפיק והמעבד, שי ברששת, שהוא גם נגן הבס, הוציא את גליה מן הכוח אל הפועל והעניק לה ערכים מוספים באחדים משירי האלבום החדש בסיוע הנגנים עוזי רמירז (גיטרה) ואילן טננבאום (תופים).
השירה נשארת בגבולות המנעד הקטן, אפרורית משהו, ועדיין יש תחושה שהיא מסוגלת להגיע למקומות לא צפויים. גם אם השפה האנגלית נשמעת מעט לא טבעית, בכל שקשור ל – ניסוי וטעייה, הקונספט של הפקה משדרגת עובד יפה גם בשירים האחרים של האלבום (הקשיבו מטה) והוא מיוחד ומעניין.
רכות היא שם המשחק/ כמו נוצות מתאהבות/ אני יכולה לשמוע את עצמי קוראת בשמך/
לא רוצה שתתאים לי כמו כפפה ליד
נוגעת בך ממרחק/ כל כך עדינה כל כך פראית/ אור הלילה זורח מעיניך/ לבך צריך להיות מקום שבו היופי שוכן
Softness is the name of the game/ Like feathers falling in love/ I can hear myself calling your name/ Don't want you to fit me like a glove
I touch you from a far/ So delicate so wild/ The light of night shines from your eyes/ Your heart should be a place where beauty lies
Kindness is what I should practice/ I hope you'll make it all worth while/ I've never known nothing like this/ Don't want you to fit me like a glove
I touch you from a far/ So delicate so wild/ The light of night shines from your eyes/ Your heart should be a place where beauty lies
