סדרת ג'אז במשכן

שלישיית מונטי אלכסנדר

המשכן לאומנויות הבמה ת"א
4/5

מונטי אלכסנדר הגיע למשכן לאומנויות עם ניסיון של 50 שנות נגינה, פסנתרן ג'אז כריזמטי, שאומן, שנהנה לדלג בין סגנונות כדי ליצור את המוסיקה הנגישה שלו בחותמו שלו. אלכסנדר מאוהב בפורמט טריו פסנתר, שמאפשר לו להגשים את מיטב מאווייו כפסנתרן. הנגינה שלו שובבנית משהו, רבת צבעים והתחכמויות הומוריסטיות. הוא מגיע עד ‘No Woman, No Cry’ במגע פסנתר עדין כהצדעה לבוב מארלי בכלל ולהמנון הזה שמייצג את ג'מייקה, המקום בו אלכסנדר גדל, ואת הרגאיי.
אלכסנדר מנגן ג'אז מתקשר, אפילו מחניף. הוא נציג מובהק של הג'אז המיינסטרימי הבידורי, מעולם לא שוכח את שורשיו: המקצבים האפרו קריביים קיימים במוסיקה שלו לאורך הערב בחיבור אורגני למי ששיתף אתם פעולה בעבר כמו – דיזי גילספי, סוני רולינס, פרנק סינטרה גם לאוסקר פיטרסון, אחד המשפיעים הגדולים עליו. התוצאה היא מיקס מענג של סווינג, בוגי מתפרץ, קליפסו ועד בלוז. נגינת האפטמפו של אלכסנדר מחייכת אל הקהל במעברים, בציטוטים, בהברקות כשלצידו שני נגנים שמעניקים לו את המינונים המדויקים – אובד קלוויאר והבסיסט לוריין כהן.
אלכסנדר שילב כמה קטעים מקוריים כמו Look Up, Hurricane ו – Hope, בשעה וחצי של הופעה זורמת ועשירה. בין שאר הקטעים הוא הצדיע גם לפרנק סינטרה, ששמע אותו בראשית הקריירה שלו בקטע Come Fly With Me, כשוא שומר על רוח הקצב והפרייזינג של הביצוע המקורי.
מצד אחר, הוא מתרפק על הקליפסו פופ של פעם כמו Day O המוכר גם כ – The Banana Boat Song, שיר פולק ג'אמייקני מסורתי, שהיה בזמנו להיט גדול של הרי בלפונטה. לצורך השיר הזה שלף אלכסנדר מלודיקה כחולה כדי לחזור לפסנתר כדי להעניק לקטע את העוצמות הנגינתיות שלו.
מונטי אלכסנדר הוא פסנתרן שמח, מלודיסט מובהק שיודע לבנות את המוסיקה שלו בפיקחות ובקריצת עין כדי להגיע לג'אז בידורי מהסוג המשובח.

מונטי אלכסנדר – פסנתר לוריין כהן – בס, אובד קלוויאר – תופים

צילום: מרגלית חרסונסקי

קטעים מההופעה 1
קטעים ההופעה 2

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות