בהופעה, זאפה ת"א

אוי ואבוי

0/5

בחלל המועדון נשמעה צעקה "טרדישן", ובמרכז הבמה התייצבה נגנית כינור בפישוק רגליים, מכנסיים הדוקים, גופיה לבנה, רצועת בטן חשופה, ופתחה
בסולו כינור וירטואוזי.
לפוזה האדירה של סופי סלומון יתברר יש הצהרת כוונות להמשך הערב. כאן תהיה חגיגה, שלא שמעתם בשום חתונה יהודית. בעקבותיה נכנסו קלרינט "יהודי", גיטרת רוק רעשנית ומתופף שדופק כמו מכונה. מה זה?!

"אוי ואבוי", שישה נגנים מלונדון וזמרת, צעירה סקוטית שמפליאה גם לחבר בין אנגלית ולדינו, מציגים שילוב בין דאב אלקטרוני גרובי למוסיקת כליזמר.
"אוי ואבוי" הוציאה את אלבום מפתיע Laughter Through Tears קומבינה בין דאב א-לה "מאסיב אטאק" ו"פורטיסהד", תוך שילוב של נושאים בעלי אופי יהודי ביניהם "דרור יקרא", קטעי חזנות, מוזיקה בלקנית ולדינו, שיר הונגרי וגם להיטי פופ.
הטרנד: קורס-קלטשרינג, רב-תרבותיות. תמהיל מוסיקת עולם שחוצה גבולות בקלות שבין מוסיקה פראכית לחתונות לפופ אלטרנטיבי. דאנס יהודי עם כול דבר ונגנים שמצליחים לתבל את הסלט שלהם בתוספות – רוק, רגאיי, פופ, היפהופ, צועני ואלקטרוניקה.
בהתחלה זה נשמע מוסיקת חתונות פאנקית רעשנית, אבל כשהזמרת עלתה לבמה, הסתמן שינוי לכיוון פופ אלטרנטיבי, במיוחד הביצועים לשלאגרים "פליטים", ו"שגיאות האתמול". הזמרת נשמעת מאופקת לעומת הטמפרמנט של הלהקה.
הסלט המוסיקלי המבולגן הוא הסגנון. הגרסה ל"דרור יקרא" היא תמצית הקרוס-קלטשר: תערובת של דיאלקטים תוניסאי בשירה, נגיעות פלמנקו, וקישוטי ג'אז בחצוצרה. בדיסק הפיוז'ן הזה נשמע יותר מסוגנן-מועדן. ב"זאפה" הם באו לחגיגה רעשנית, וגם האקוסטיקה לא שיפרה את המצב. ולמרות הגימיקים וכול המניפולציות הסגנוניות המסחריות, "אוי ואבוי" היא אטרקציה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות