עיון ביקורת

יהודית רביץ "רֵיחַ דֶּבֶק וְאֺרֶן" , פסטיבל הפסנתר 2014 (באולם רקנאטי מוזיאון ת"א, נובמבר 2014)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית

נתחיל מהסוף: התזמורת יורדת. יהודית רביץ לבדה על הבמה. לוקחת גיטרה. וזהו. ההמשך כולו של הקהל ששר "באת אלי את עיני לפקוח, וגופך לי מבט וחלון וראי, באת כלילה הבא אל האוח להראות לו בחושך את כל הדברים". רביץ לא מוציאה מילה. הרכיבה משקפיים כדי לראות את המחזה. רק בסיום הצטרפה. הקהל נדם כאחת. רגע מרטיט. 
געגועים ליהודית רביץ.  יש מתגעגעים ותיקים כמו כותב שורות אלו, שנכח בחזרות שלה עם להקת "ששת" ב-1977. יש מתגעגעים חדשים, שנראים מעריצים נלהבים יותר מאשר מעריציה הותיקים.
יש שיגידו – הישנה והטובה. עיזבו: אין יהודית "ישנה" ויהודית "חדשה". השירים שהיא שרה בערב הזה לא התנתקו ממנה. שירים מבציר טוב, שטעמם רק משתבח. הם חיים איתה גם ללא משקעי נוסטלגיה דביקים.
הופעה שנייה שלה באותו ערב, בפתיחת פסטיבל הפסנתר 2014 במשכנו החדש במתחם מוזיאון ת"א. ההרכב? במונחים מקומיים, "אגדות". כולם היו שם בהקלטות אלבומיה הראשונים: אבנר קנר, אלון הלל, ז'אן פול זימבריס, מיקי שביב ושמוליק בודגוב. ועלה גם האורח שם טוב לוי עם חלילו להזכיר את ימי "ששת" ואת "בלילות הסתיו", "סמבה ברגל שמאל", "ענבלים". קלאסיקה מקומית.
קלאסיקה מקומית: גם אסף אמדורסקי, המעריץ, שעלה לשיר ולנגן מעמדת המפיק והמעבד, ידע להשאיר את רביץ בקווי המתאר הראשוניים, עם ליטושים שונים. גם לו היה ברור שאסור להרוס את מסיבת הוינטג' הזו, שלא הייתה מבחינתה של כלת הערב התרפקות, אלא חזרה מאהבה טובה אל שירים ישנים מהמקום שהיא נמצאת בו עכשיו. כשרביץ התיישבה לנגן בפסנתר (פסטיבל פסנתר, לא?) "כמו אל מים" – יכולנו לקבל את הטון הנוגה, שמכיל את כל יופייה של היוצרת-זמרת הזו. וכמה טוהר בקע מהמילים: "בואה, בוא כמנגינה שלא נשכחת בוא אלי פשוט כמי הנחל כמו אל מים". מנגינה לא נשכחת. רגעים בלתי נשכחים. על דבר אחד אי אפשר להתווכח: רביץ באה מאהבה מחודשת לשירים האלה.

*** אמדורסקי: "כמעריץ אדוק של יהודית, נכחתי בהופעותיה בשנות השמונים, התשעים והאלפיים. את שנות השבעים החמצתי לגמרי כי פשוט הייתי צעיר מדי. זה המופע שהכי רציתי לראות ולשמחתי הצלחתי לשכנע אותה לתת לי מתנה נדירה, לערב חד פעמי בו תבצע את שיריה הגדולים מאלבומיה הראשונים, ברוח ההיא, עם הסאונד העמוק והחם שהקליטו אז באולפני טריטון, עם העיבודים והנגנים המופלאים ההם שממלאים אותי השראה גם היום".

שירים: יש אשר שקטים הם השמיים, אהבה יומיומית, שתיקת הים, מילה טובה, מי לאהבה, דרך המשי, בבוקר – אסף אמדורסקי, עם שם טוב לוי: בלילות הסתיו, סמבה ברגל שמאל, ענבלים, לקחת, שיר ללא שם, פני מלאך, ארבע לפנות בוקר, עכשיו הכל בסדר, כמו אל מים, ימים טובים, סליחות.
נגנים: אבנר קנר, אלון הלל, ז'אן פול זימבריס, מיקי שביב ושמוליק בודגוב. אורח: שם טוב לוי. מפיק מוסיקלי ומנהל אמנותי: אסף אמדורסקי

צילום: מרגלית חרסונסקי

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *