עוד שיר אחד

יובל בנאי

מילים ולחן: יובל בנאי עיבוד: אבנר חודורוב וטל מטמור הפקה מוסיקלית: טל מטמור
5/5

הם כבר נפגשו בשירים, יובל ויוסי, אב ובנו. זוכרים את "תחזור תחזור" של משינה? שיר על חיפוש אושר ועל הגורל. יוסי: דיבר אז על יום סגריר… נהרגו עשרות אנשים לפי קריין הטלוויזיה, לילה שחור שמתחיל, ומשהו בחייו עומד להשתנות… גם הפעם אבא יוסי מדבר בשיר בקטע קצרצר. ("יש פרחים שבוכים, אני מסכים, אבל יש מהם שצוחקים")
יובל בנאי כתב מכתב ליוסי בנאי, אביו. מתגעגע. מספר על שינויים בחייו. הפגישה איתו חסרה לו. הוא מציע פריז, בקפה של לואיז. וגם – טיול בטבע, ציד פרפרים. ממתין לסיפורים של אבא, שאצלו החיים היו במה. ("תיאטרון בלי שחקנים") בינתיים הוא מספר על מה שעבר בחייו מאז לכתו. על מגוריו בכפר, על האישה שאיתו, על השינוי שעבר. נוגע גם בחוויות מעצבות שהיו לו איתו כילד. נוגע בהשפעות השנסון על אביו.
צליל כינורות ופסנתר בפתיחה, צובעים בצבעים נוגים. טון מרוכך, מנגינה שמובילה לנתיב מאוד אישי, שמבטא לא רק געגועי אמת, אלא תמצית מזוככת של יוצר מנקודת חייו העכשווית. "השתניתי אתה יודע", הוא אומר לאבא.
מוסיקלית – השינוי אינו גדול. זהו יובל בנאי שאנחנו מכירים, ובמיטבו. בהיר, מאופק, חם, אנושי. המעבר הקולי השמימי (הברקת עיבוד) מעצים את תחושת הגעגוע. השינוי המסוים הוא במהות הפנימית, בראיית עצמו מהנקודה הזו, שהיא למעשה, חיבור העבר עם ההווה. מבחינה זו, השיר משדר אמת. יובל שר את מה שהוא מרגיש, וזוהי רמת אמינות שכל יוצר רוצה להגיע אליה. המרחק ממנה לליבו של המאזין קצר מאוד.

עוד שיר אחד / אתה בטח לבד/ ואני מתגעגע/ ניפגש בפריז/ בקפה של לואיז/ השתניתי אתה יודע
אני גר שם בכפר/ יש לי בית מול הר/ ועל הקיר תמונה שלנו/ אני רוצה שתכיר/ היא אחת כמו משיר/ ותאהב להיות איתנו
נלך לצוד קצת פרפרים/ ותספר לי סיפורים/ על יפו עם הצוענים/ ותיאטרון בלי שחקנים
עוד איב מונטן/ אני ילד קטן/ ואותך אני שומע/ כבר בן חמישים/ וחיי הם חופשים/ תתקרב אתה נוגע
נלך לצוד קצת פרפרים/ ותספר לי סיפורים/ על יפו עם הצוענים/ ותיאטרון בלי שחקנים
עוד שיר אחד / אתה בטח לבד/ ואני מתגעגע/ ניפגש בפריז/ בקפה של לואיז/ השתניתי אתה יודע

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. מאד יפה. נוגע ללב באמת. טקסט כתוב לעילא ולחן יפה ולא קיטשי. העיבוד הקלאסי תואם. יש לי רק בעיה קטנה אחת – מעט גיוון בשירה לא היה מזיק אלא מוסיף. למה לחזור 4 פעמים ברציפות על אותה השורה המוסיקלית?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות