השקת האלבום "תהיי איתי"

גבע אלון – עברית או אנגלית?

בארבי ת"א
4.5/5

סיבת ההתכנסות – אלבום בעברית. בחלק השני – מעין הדרן – שירים באנגלית. השוואות? – יש מקום. בשירים בעברית הוא הסטורי טלר המאופק-מופנם. השירים באנגלית – שילוב של טרובדור פולק עם רוקר בלוזי בהרכב שנותן לגיטרות מרחב אלתור גדול. יכול להיות שאוהביו – חיכו לגבע אלון, שהם מכירים מאלבומיו הקודמים. הם גילו אלון בעולם קצת שונה. עמיר לב, שעלה לשלושה שירים הוא החבר שהיה איתו בעולם הזה, וטוב שהיה. 
גבע אלון בעברית אחרי 6 אלבומים באנגלית. שירה פחות "רוקית", מאופקת, מסע זיכרונות החולף על פני תחנות חיים. שירים של תנועה בין מציאות לחלום. בין הכאן לשם, בין העכשיו לאתמול. זרם התודעה קשור באובדן. השירים "כוכב אחר", "האור בחשיכה", "אבא", "אין שם חורף", "שנינו זה לא שם" משרטטים קו תוגה הקשור לזיכרונות הנוגעים בטראומות. "קול קורא" ו"רמת גן" –דרמות אישיות המגיעות מתוך רצף מחשבות וסערת רגשות. גם "תהיי איתי" הוא ניסיון לייצר מוסיקה מהבזקי זיכרון.
כתבתי בהקשר לאלבום: גבע אלון שר סיפורים של נווד בדרכי החיים, שמחפש עצמו. כשהוא כאן – רוצה להיות שם. כשהוא שם – רוצה להיות כאן. גם אם הטקסטים "על הדף" לא תמיד שלמים/ מושלמים, לעיתים מרומזים-מוזרים מדי, מבחינת טון השירה והמוסיקה – גבע אלון צלח את המעבר מאנגלית לעברית בדרגת אמינות גבוהה.
בהופעה פחות התחברתי, ואני יכול להעריך, שההנאה הייתה אף פחותה יותר למי שלא עשה שיעורי בית, והגיע רק עם גבע אלון, שהוא הכיר עד האלבום בעברית. משהו טוב קרה מרגע שעמיר לב חבר לאלון ל"עננים שחורים", "ים שקט" (מאלבום החדש), "חבק אותי". החיבוק ביניהם הוליד רגעי קסם של רוק ישראלי, ולרגע בא לך לבקש שזה יימשך  עד סוף הערב.
לקראת סיום, כשהגיעו The Wind Whispers, Days Of Hunger, חזרנו לגבע אלון של פולק-רוק אותנטי, וזה נשמע תשדורת טבעית של תדרי הלב והבטן. ההרכב מאריך את השירים ומעניק נפח בנגינת גיטרות, אלתורים של גרוב עוצמתי הטוענים אנרגיות מוספות. כשהוא לבד עם גיטרה,  יש תחושה שזה הצד הכי אותנטי שלו.
גבע אלון בבעיה קטנה, כשמדובר במופע: איך משלבים את שני החלקים, איך הופכים את השירים בעברית ובאנגלית למופע קוהרנטי יותר. נדמה לי שהוא  יצטרך למצוא את האיזון הנכון, כדי להגיע לפאזל הלכיד והאפקטיבי, שיהפוך את המופע החדש לעוצמתי יותר.

שירים: קול קורא, כוכב אחר, האור החשכה, מדף לדף, רמת גן, אין שם חורף, תהיי איתי, הכפתור האפור, עננים שחורים – עם עמיר לב, ים שקט – עם עמיר לב, חבק אותי – עם עמיר לב, אבא. חלק שני: שניים זה לא סתם, Days Of Hunger, Come Race Me, Indian Friend, The Wind Whispers, She Calls My Name

הרכב:
גבע אלון – שירה וגיטרה, יפתח שחף -גיטרה, צוק דבוסק – בס, אסף רייז -תופים, אמיר פרי – גיטרה אקוסטית וקלידים

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו 1: אבא

   

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות