רדיוהד בראש אחר. זה התחיל עוד ב"קיד איי" הקודם, שהוקלט ממש במקביל. אבל אלה לא תאומים סיאמים. ים של אלקטרוניקה עוטף את קולו המלנכולי של טום יורק. המוסיקה קודרת, מוסיקה של MOOD, אבל כדאי להתיישר על המסלול הזה של רדיוהד כדי להבין שפאזת האקספרימנט תתברר אולי כקלאסיקה. זו יצירה טעונה, ללא גיטרות ולהיטים-הימנונים. "הקטע "חיים בבית זכוכית" הג'אזי מראה שזו אינה גחמה. חייבים לתת לאלבום לפחות שתיים-שלוש הקשבות עד שזה אופף אותך ומחלחל פנימה.
