באופן שבניון שר, גם טקסט קיטש יהפוך שיר נשמה. "ניצחת איתי הכול", רחוק מלהיות קיטש. הטונים של בניון מגיעים ממקומות ששייכים רק לו. השיר קסום במינוריות שבו, בקול הנשמה המסתלסל. גם מצד הטקסט עמיר בניון היה תחת השראה: "את רזי צניעותך את נותנת לי ללמוד". רזי הצניעות כחלק מהנסתר. יפה.
המפיקים-מעבדים נדב ביטון ושמוליק דניאל הוציאו את בניון יותר עדכני מאשר בקודמים שלו. זה לא רק תיכנותים אלקטרוניים. זה גם רוק, פאנקי ודאנס. אני לא בטוח שהם צודקים. לא כול עיבוד הולם את סגנונו. ב"לתפוס ענן" לא רק העיבוד הרוק-פאנקי שגרתי, אלא גם הטקסט אינו מתעלה מעל הנדוש ("לתפוס ענן לעוף איתו אל השמיים") לבניון גם לא היה קורה כלום אם היה פוסח על מוסיקת דאנס ב"שלום אשה" , שיר על אהבה ישנה שמה שנותר ממנה זו תמונה "שמנציחה את הפחד מעצמי".
ישנם שילובים יותר מוצלחים יותר, כמו עיבוד היפ הופ מזרחי ב"הזמן שלי איתך". אבל לא בכול שיר הצליח בניון להגיע ללחן הקסום, לא כול מטפורה יצאה לו מקורית ומלוטשת. מעלתו של בניון באותנטיות שלו כמוסיקאי וכמבצע – נדיר בטון הזה שנוגע בתפילה, נשמע עצוב אך לא מתבכיין. קול שנושא תפילה קטנה וכנה.
עמיר בניון ניצחת איתי הכל
מזל שיש אותך
תמיד את מנגנת תמיד שלמה עם עצמך
ברוך את מלטפת את מיתרי אהבתך
איזה מזל
מזל שיש אותך
את מבינה אותי ואת מראה לי את עצמי
מתלהב כמו ילד מתפנק בך
ואז אני נשאר איתך
בסוף כל לילה אני בא
את רזי צניעותך את נותנת לי ללמוד
וריחמת עלי כמו אם
וניצחת איתי הכל
מזל שיש אותך
אני שקוע בנסתר שבך אוהב מה שגלוי
אני עבד לחוכמה שלך ואין בך כלום שפוי
איזה מזל איתך
בסוף כל לילה אני בא…
