אוהבת ושונאת אותו. היא שרה בקול חדגוני, מסוקסס ונעים. הפתיחה הזכירה לי עיבוד של להיט מאת גרייס ג'ונס. כמעט פלגיאט. ההמשך דאנס רך, מקצב אווירה. נעים וחמים. דפנה (ניהלה בעבר את ה"פינגווין", קפה "סוזאנה", דאנס בר "לילה") מנסה לתחקר את השאלה שממשיכה להעסיק את המין החלש והחזק – מהי אהבה? בתוך התסכול, מחפשים לברוח לאהבות קטנות ואפלות, אבל "אין בעולם מי שיחליף אותך". כלומר אהבות אסורות – פיקציה המה. דפנה בר ציון לא מנסה להיות מישהי אחרת במסגרת הפקת דאנס רכה וידידותית של דני רכט ואיש הסאונד אורי ברק. צבע קולי אפרפר, לא חודר, לא קודר, לא מחלחל לתהומות, אבל כזה סופט נייס אנד איזי מלטף.