לכל מקום שהוא ילך – מישהו הלך לפניו. אז מה? מה הבעיה? חשבנו שנקבל הסבר בהמשך, קיבלנו משהו אפילו לא יומרני – "מישהו חי במקומי את חיי וצוחק עלי". נו, טוב, אין כוח להתפלספויות האלה. המוסיקה מתחילה קצב מכונות אלקטרוני, אלקטרו דאנס, שמזכיר לפחות שתי הפקות סאונד דומות מהאלקטרפופ של השמונים. סלור משדר דכדוך מסוים לא משכנע. אז בואו נגיד שהלחן וההפקה איכשהו עומדים בסטנדרט פופ מתקבל על הדעת, אבל בשורה תחתונה יוצא דאנס יומרני וחלול.