זאפה ת"א

פרויקט 30

יולי 2006
3/5

בהשתתפות: שגיא צורף (שירה+בס), אלעד כהן (תופים), יהלי סובול (שירה+גיטרה), מלאני פרס (שירה), אורן ברזילי (שירה+גיטרה), אסף אמדורסקי (שירה+קלידים). אורחת: סיון שביט.


"הזמן כבר מזמן לא עומד לצידך", כתבו שני אנשים, שגיל 30 הביא אותם לחשיבה מחודשת על החיים בעיר. הקצב: מיד טמפו, לא רוקנ'רולי מכוסח, לא זעקה מרה, אלא מלטף כאילו אין כאן מצוקה. מין מופנמות שכזו, לא משהו שבוער מבפנים. קצב שלוקח אותך לנסיעה נעימה ומענגת.

גיל 30 והתחושות המשותפות לחברים למקצוע, הובילו את שגיא צורף ואלעד כהן לפרויקט שאפתני. דווקא הניסיון לגעת בדברים בצורה לא דרמטית הוא שמשכנע בכנות הפרויקט הזה – הפקה מאוד "סינמטית", מדודה, מלוטשת, לא מתפרעת בחיבורים בין אקוסטיקה לאלקטרוניקה. בסך הכול, האלבום, אחרי שהקשבת לו פעם אחת, בא לך ללחוץ בשלט ולשמוע פעם שנייה ושלישית, פופ עברי של פיסות סיפורים, צילומי מחשבות, הוויה הזויה, צליל כמו פסיכודלי בחיבורים שבין הקצבי-אלקטרוני לאקוסטי.
כמו בפרויקט של "מטרופולין", מדובר בבחירה ייחודית של מבצעים שונים שיוציאו את השירים לפועל.
חברי הפרויקט – יהלי סובול ואורן ברזילי (שניהם מ"מופע הארנבות של ד"ר קספר) מלאני פרס, אסף אמדורסקי וגם סיוון שביט התייצבו על הבמה. מי לא בא? – אביתר בנאי. נכון שלא מדובר בהרכב מופיע. אבל בנאי הוא אחד השחקנים הראשיים בפרויקט של שגיא צורף את אלעד כהן, ובהיעדרו – ההצגה לא הייתה שלמה.
אלא שחסרונו של בנאי לא היה הבעיה העיקרית של הערב. פרויקטים שאפתניים מהסוג של "30", ברגע שהם עולים על הבמה – צריכים להעניק ערכים מוספים על הדיסק. וזה לא קרה כאן. מה שהצליח לצורף את כהן באולפן נשמע בזאפה די חיוור, ואני מדבר מתוך אהבה לפרויקט.שני החברים מחולון שיצרו דיסק של רוק אורבני מקומי – שמבטא בצורה אותנטית תחושות של אנשים החיים בעיר הגדולה עדיין אינם מוכנים למופע.
מה שקרה הוא שהרבה מהיתרונות של האולפן לא הגיעו למועדון. לא בסאונד, לא בשירה יהלי סובול וגם לא של מלאני פרס שהצטרפה לסובול ב"לרוץ מהר לפני שיגמר" ונשמעה מלוחשת עד אנמית. כנ"ל בדואט עם אסף אמדורסקי – "חושב שהכל פה ישתנה". משהו מתחושת השירה המסוגננת שבדיסק לא עבר במופע. זו הסיבה שחסר לי טון השירה של אביתר בנאי שהוא יותר תחושתי משל האחרים. תוסיפו סאונד בינוני, תאורה חיוורת כדי להבין שהייתה כאן החמצה, ונדמה לי שהויתור של החבורה על ההדרנים בסוף המופע – לא גרם לאכזבה גדולה.

מלמעלה למטה: סובול, צורף, פרס, צורף, סובול.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות