"רגעים"

אריק איינשטיין ופיטר רוט

התו השמיני
0/5
מה מבקש הבנאדם? לא הרבה. רק רגע קטן של אושר. אריק איינשטיין בטון נינוח, סולם מינורי, יוצא לטיול קצר, הוא והיא יד ביד, תמימות שכזו של פעם, למעשה – סיפור געגועים לילדות רחוקה, מבט של ילד מזדקן שרוצה לחזור הביתה. אריק יוצא לטיול ללא דרמות ודמעות. מוסיקה פשוטה, ישירה.
 קולומלטף ומחלחל כ- 40 שנה, בכל ליווי ועיבוד וסגנון – פופ, רוק ובלוז ומוסיקה יוונית. שירים של מיטב המלחינים משלום חנוך, דרך מיקי גבריאלוב, שם טוב לוי, יוני רכטר ויצחק קלפטר. שירים של ארץ ישראל הישנה דרך שירי משוררים ושירים שהוא עצמו כתב.  
בחדש  אריק עסוק בעיקר בגעגועים,  מ"מזכרת" של מאור כהן בסגנון סווינג אולד פאשן דרך  "עקבים גבוהים" (יהלי סובול), סלואו נוסטלגי-רומנטי,   ועד "שלא יגמר" שפיטר רוט הלחין למילים של אריק.  
הקול הבריטוני החם, ההבעה הלא-אמצעית,  הם שקובעים בסופו של דבר את הסגנון-צליל של אריק, כול השאר תלוי כבר ביופיו-קסמו של כול שיר.    השיר הפותח "טיול רגלי" (דן תורן, פיטר רוט) הוא מהסוג האיינשטני הישן והטוב.  אבל בהמשך מורגש מחסור בשירים מעולים, כאלה שיכנסו לרשימה הקלאסית שלו.  
רובו של הדיסק נכתב בסולם המינורי. אריק מתגעגע לדירה שליד היום שבה נשאר משהו חבוי כאוצר בתוך תיבה, ("פרידה קצרה") ולפגישה ישנה שהתרחשה על רחבת הריקודים, למרות שלא ידע לרקוד ("עקבים גבוהים"), למזח הישן,  לסירת המפרשים ולמוסא בלגונה הכחולה ( ("שלא ייגמר").
 
כדי לגוון הוסיף איינשטיין גם סמבה אופטימית ("משהו טוב") ורוקנ’רול מחויך ודי אנמי על כדורגל ("אחד עשר מטר") וגם חיוך אירוני של יענק’לה רוטבליט על "אריה בחורף", האריה שהיה אתמול מלך ש"סוחב את הרגל, נתפס לו הגב".
אני לא יודע אם זה בא לרמז על משהו על האריה המזמר,   אבל האריה הזה נשמע כבר כמי שעסוק בעיקר בלהתרפק, נטול חידושים ורגעי קסם , ופיטר רוט, שהלחין חלק מהשירים וגם עיבד והפיק – "התיישר" עם הקו הזה,  והגם שעשה עבודה מוסיקלית טובה, לא הגיע לרגעי קסם רבים, מהסוג שמצפים מאריק.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות