מאז שרפאל היה בארץ, חזרתי לשנסון הצרפתי. והנה גם פטריק ברואל עושה לי את זה. הייתי לוקח את הדיסק הזה לשפר את הצרפתית הדלה שלי (שנה אחת בלבד בתיכון), יען כי הרומנטיקן השנסונר הזה עושה לי את זה בקולו החם. אני אוהב שירים רומנטיים בצרפתית. אהבה בצרפתית נשמעת הכי כואבת-נואשת. הקול הזה של ברואל אומר דבר אחד – הוא מאמין במה שהוא שר. הוא אומר דבר שני: השירים האלה נועדו לו. העיבודים – אלגנטיים, כזה סאונד של אולפן ביתי. השיר הראשון Je Fais Semblant "אני מדמה" בליווי אקוסטית הוא שנסון במיטבו, נאראטיב רגיש. לא הכול השירים הם כאלה, אבל בסך הכול, אין שום מניעה שהדיסק הזה ישכון לבטח בין ברל, אזנבור, ברסנס ובקו.