"בגלל הלילה", משירי תרצה אתר

ליאורה ריבלין , שילה פרבר

תיאטרון הרצליה, ספטמבר 2006
3/5

"בגלל הלילה", משירי תרצה אתר. בהשתתפות: ליאורה ריבלין – שירה, שילה פרבר – שירה וגיטרה, ספי אפרתי – בס, קלידים ושירה. אורח – נתן סלור (בנה של תרצה אתר). תיאטרון הרצליה.

"עוד פורחות הרחק בעמק/ שלל חבצלות הבר/ אך למרות הכל, למרות הכל/ הכל נגמר".

ב-7 בספטמבר 1977, והיא בת 36, נפלה המשוררת תרצה אתר, בתם של המשורר נתן אלתרמן והשחקנית רחל מרכוס מחלון ביתה שבקומה השישית אל מותה.
תרצה אתר איננה, אבל לא הכל נגמר. שיריה חיים. גלי צה"ל והמון הפקות הפיקו לפני כ-7 שנים ערב לזכרה שיצא בדיסק ("כמו ציפור בחדר") ועכשיו – ליאורה ריבלין ושילה פרבר, שחקנית וזמרת, רצות עם מופע, שכולו – משיריה המולחנים.

ליאורה ושילה נפגשו לראשונה בערב "זהירות מהמרווח", לזכרה של ענבל פרלמוטר שנערך בצוותא לפני כשלוש שנים. לאורה התרשמה מהכישרון, שילה נשבתה בקולה. לקח עוד זמן עד שהן התחברו בגלל ובזכות תרצה אתר.
צריכים להודות, וזה טבעי: שירים מולחנים, אפילו להיטים גדולים אינם מזוהים תמיד עם כותביהם.
את "פתאום עכשיו, פתאום היום", שזכה בפסטיבל הזמר 1970 מזהים עם שלמה ארצי, לא עם תרצה אתר ועם יעקב הולנדר. "הלילה הוא שירים" מזוהה עם חנן יובל שהלחין ועם הביצוע המקורי של חווה אלברשטיין. "אל תקנה לי ורד" – "שייך" לורד קלפטר ויעל לוי. גם את "גשם בוא" של להקת הנח"ל 1967 אינו מזוהה עם אתר. ומי היה מאמין ש"חולם על נעמי", להיטם של חדווה ודוד מ-1970 שזכה בפסטיבל ביפן – גם הוא יצא ממגירתה.
ריבלין ופרבר לא וויתרו גם על הלהיטים האלה, על זוכי הפסטיבלים. יש בזה משהו פיקנטי, אבל אומנותית, זה לפעמים יומרני. לא כל טקסט, לא כל שיר מולחן – חייב להיכנס. גם לא הייתי מכניס לכאן שירי ילדים, כפי שעשו השתיים. ליאורה ריבלין הולכת על פרשנות ייחודית לשירים. את "חולם על נעמי" היא לקחה למקומות קברטיים באלט הנמוך שלה, משהו יבשושי בלי הצרמוניות המוכרות של השיר. לא בטוח שפרשנות כזו נחוצה. שהשיר ימשיך לחיות את חייו בצורתו המקורית. גם ב"אל תקנה לי ורד", ריבלין נשמעת כאילו מוסרת דו"ח מתוכן השיר. לא יותר. ריבלין מעניינת ומיוחדת יותר כזמרת בשיר "תפילת יום הולדת" שהלחין וילנסקי המוכר מחווה אלברשטין ("אלהים שלי אשר מאחורי הברוש/ זה שברוח לרגע נרעד") כאן היא זמרת שנסון, ברברה כזו, לוקחת את השיר לנאראטיב שלה. ויש רגעים יפים בדואטים – כשליאורה משלימה את שילה ולהיפך.
שילה פרבר שרה בלי מניירות תיאטרליות, ב"בגלל הלילה" (לחן – דפנה אילת, גם הוא בוצע בזמנו ע"י חווה אלברשטיין), היא מצליחה להעביר את "קולה הפנימי" של המשוררת. גם את "בעיר עצובה" ללחנו של מתי כספי מטעינה פרבר מחדש, מגלה בו נדבך של מסתורין.
העיבודים של פרבר – שמנצלים גם את כישוריו של ספי אפרתי בבס, קלידים ושירה – משדרגים את המופע האיכותי והמסקרן (לא בכול יום נוצר מפגש כזה בין שחקנית נפלאה לזמרת ייחודית) , ועדיין – זה ערב שיכול היה להיות ממוקד יותר, מעניין יותר – בעריכה אחרת של השירים.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן