לפי ההופעה שלהם בפסטיבל הפסנתר שנערך בתחילת נובמבר בסוזן דלל, זו לא היתה כלל וכלל "פגישה מקרית" כפי שנקרא הערב. יתכן שהדואט ביניהם נועד להיות פגישה חד-פעמית לצורך הפסטיבל. אבל לפי איך שהם נהנו ביחד על הבמה, אפשר היה להבין שהשידוך הזה לא יסתיים במופע חד-פעמי.
ואמנם, נורית גלרון אבי קושניר הופכים את "הפגישה מקרית" למופע רץ בשלב זה במועדון "זאפה" בת"א.
למה "פגישה מקרית"? כי זה התחיל כאשר נורית פגשה את את אבי קושניר אחד השחקנים והקומיקאים המועסקים והמצלייחים בארץ והמציעה לו להצטרף למסע מוסיקלי אינטימי דרך שירים מהרפרטואר שלה ועד ביצועים חדשים של השניים שמועלים לראשונה בערב זה. קושניר לא דחה את ההצעה על הסף. לאחר מספר פגישות, חזרות, שירים, והרבה דמעות (צחוק כמובן….) זה קרה.
"נגיעה אחת רכה" , "בלדה לאשה" "אחלה עולם", "תחת עץ האהבה" "פרצוף של צועני" " סתיו" "יש לי סימפטיה" "דוד שמש ואנטנה" הם רק חלק מהשירים שששרים השניים עם כל הקסם, ההומור החום והרגש. עיבודים והפקה מוסיקלית – ורד פיקר.
