מי ציפה שהסוניק יות’ מסוגלים לחזור בשיא כזה של השראה, שמתחברת מחדש עם שנותיה הראשונות. אז ככה: ג’ים או’רורק, קים גורדון ושות’, הרכב הפוסט-פאנק-אנדרגראונד האמריקני הזה חוזר באחד מאלבומי הרוק הטובים ששמעתי בשנים האחרונות, באלאנס בין האלטרנטיבי-אקספרמינטלי ורוק בועט, גיטרות נהדרות, כולל הפידבקים והדיסטורשנים והבס ליינים המוכרים. המתאבן "זיהוי תבניות" מגלה גם תבנית מלודית יפהפייה של הסוניק. ב"קים גורדון אנד דה ארתור דוייל הנד קרים" מקבלים את הפסיכודלי נוסח וולווט אנדגראונד, ב"איי לאב יו גולדן בלו" זה אווירה חללית מיוחדת בשירה המזכריה את ניקו. אלבום מס. 17, 23 שנה פעילות, חבר’ה שמתקרבים לחמישים, והם מתחדשים ברוח הישן והטוב, גם פופי- מלודי, גם דיסטורשני. נועזים מעניינים.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email