כמעט כתבתי שהשיר הזה הוא מניפולציה רגשית. אבל לא. טל שגב הלך על בלדת לב שבור גואה מרגש עד גדותיו, אבל זה לא יצא ממרח קיטש. טקסט: אילו ידע שזה היום האחרון ביניהם, היה הופך עולמות. הוא מביע חרטה. בטח היה עושה הכל אחרת. ולא בוכה כמו תינוק שניטש בשדות.
אוקיי מה יש להם לבנים שהם מזייפים ביחסים עם הבנות, ובסוף מתפרצים בבכי. שגב ממלא את השיר בטונות של רגש, נשאר ללא נשימה מה שמשכנע שהחוויה הטראומטית (יומו האחרון איתה) באמת קרתה. אני קונה את הבכי הזה בזכות המנגינה היפה, הטון השברירי שמשדר אמת, העיבוד לפסנתר ומיתרים של למאי שמרכך ומרכך ומוסיף לצבע המלנכולי. שיר ללא עת. לכל הבנים שליבם נשבר בקרבם מרוב אהבה נכזבת. בכו איתו
4 תגובות
אני דווקא חשבתי שהוא שר על האהבה שלו אבל לא שעזבה אותו אלא שמתה..
ואולי זה לא ככה אבל יותר טוב להאמין שזה כן לפחות כשאני שומעת את השיר, שאגב הוא מדהים, פשוט תשמעו אותו ותחשבו שהיא מתה (קשור אליי ריגשית ולהרבה אנשים אני בטוחה, אנשים מתים כל יום, גם אהבות)
אני חושבת שזה שיר מדהים, וההוא שכתב את הכתבה.. חבל שאתה לא מפרגן כמו שצריך באמת חבל.. אני רוצה לראות אותך כותב\שר\ מעביר רגשות דרך השיר בצורה יותר טובה מהשיר המדהים הזה.
אחלה שיר! אהבתי
אתה לא מפרגן לאף אחד!
תפסיקק כברררררר!
אוף!
השיר מאוד יפה!
ושל שבי בר לא פחות
אכזבה