מומי לוי בא לגלות לנו – אהבה מהי. הא עושה את זה בחלק מהשיר בשיטת האלימינציה: "שירים שקל מדי לכתוב – זאת לא אהבה". לא נראה לי שהטקסט הזה היה מאוד קשה ומסובך לכתיבה. אינו עובר גבולות הנדוש – "כמה קר בעיר הזאת מאז שאת לא כאן".
אבל גם אם מילים אינם הצד החזק של מומי, נדמה לי שבקונספט הכללי של חיבורו למוסיקה שחורה, בעיקר ריתם נ' בלוז וסול – המילים משרתות אותו בדרך להגשמת המטרה המוסיקלית. גם כאן – מומי לא המציא את הגלגל, אבל הוא משתמש בו נכון. סטיווי וונדר תמיד קיים אצלו, וזה יוצא לו מיינסטרמים יותר מתוק מחמוץ. קצב ומלודיה כמו שכתבו גדולי הסול בשבעים. למומי לא חסר מבחינה זו שום דבר, והוא יודע להטמיע את הסול בעברית.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
תגובה אחת
שלום,
רציתי להגיד שאני שומעת את השיר הזה כל הזמן , אני פשוט חושבת שהוא אחד השירים הכי יפים ששמעתי בחיי….
הכוונה "זאת לא אהבה"-מומי לוי