קליפים ללהיטי פופ הם בדרך כלל מקדמי מכירות די סתמיים למוסיקה. REM היא אחת הראשונות שחיפשה עוד משהו בקליפ. סיפור, מתח, אווירה. "נייטסווימינג" הוא מלאכת בימוי נפלאה על הגעגועים לשחיית הלילה ההיא כשהחבר'ה התפשטו עירומים על שפת הים, והקליפ של "אווריבאדי הרטס" הוא מבט מרטיט אל אמריקה דרך הפקק בכבישים, כשמיקל סטיפ נוטש מכוניתו.
"מאבד את דתי" הוא אולי אחד הקליפים האומנותיים החשובים שיצאו מתעשיית הפופ. תוסיפו ל-16 עוד 5 בונוסים המוגדרים נדירים, ראיונות עם חברי הלהקה, ותקבלו את הדה בסט או דה בסט בסאונד דולבי/די.טי.אס משופר, שמעמיד את כול אלבומי הלהקה בצל. להתאהב בה מחדש.
