עיר קטנה

יהודית רביץ

הליקון
4/5

 

"איפה איפה הפנים שבפנים/ איפה הקולות שמתחת למילים"

 

המילים של רונה קינן. הלחן של רביץ. שיר שפותח את החדש שלה. על הניסיון לחפש דברים שאבדו אי שם. זה אולי אומר משהו על מה שעובר על יוצרת כרביץ, שממשיכה לחפש את סוד הקסם לשיר החדש. ואולי אבד לה פה ושם משה, וכדי להשלים את מה שאבד היא מוצאת  את החסר גם אצל יוצרים אחרים.

אחרי הכל, רביץ מגיעה לכל דיסק חדש עם רף ציפיות שמתחיל גבוה – קלאסיקות  כ"שבתות וחגים", "רחבת הריקודים", "עד קצה המסלול", "אגדת אופליה".

האלבום החדש אקלקטי, לא ממוקד בסגנון, בתקופה, בנושא. מקבץ שנוצר מתוך מה שהיא בזמן הזה, שבו היא משתפת גם יוצרים אהובים עליה – רונה קינן, סיוון שביט, יהלי סובול, אסתר שמיר,  אמיר צורף, אביתר בנאי.

ובאמת, רביץ כיום היא יוצרת וזמרת פלורליסטית  (למעשה מעולם לא הייתה רק "רוקיסטית")  ממתינה עד שתתגבש רשימת שירים שאיתה אפשר ללכת לאולפן.   זמרת שמאמצת גם שירים שלא כתבה.

 אם בכל זאת קיים משהו שמלכד בין השירים – זוהי ההפקה המוסיקלית של אמיר צורף, שמייצרת אווירה אורבנית מדונססת מיוחדת, טיפה הזויה.

לא כל הבחירות מעולות. ("הצריף" לפי אגי משעולי על געגועים לאהבה ראשונה, למשל) אבל יש בחדש לפחות שלושה שירים שיכנסו לטעמי, לרשימת הקלסיקות שלה, ובשלושתם רביץ אינה מעורבת לא מצד המילים, לא מצד הלחן.

 

וזוהי רשימת האהבות שלי:  "כשתבוא אהבה", מילים ולחן – סיוון שביט הוא שיר על כמיהה לקשר שלא יכול להיווצר. אבל" כשתבוא אהבה – "הכאב הצורב יתקהה לתוך שכחה. טקסט כתוב טוב, מהשירים שנועדו ליהודית רביץ, מנגינה וקצב מידטפמו תפורים עליה. קול ערגתי עם גוון מלנכולי, עצבות יפה, מעבר היפה, כשהיא מורידה הילוך לטון חרישי נוגה ("אם תאחרי רק הפעם/ אם הבוקר הזה לא תמהר לקפה").

"עיר קטנה" של יהלי סובול (דגימת סאונד למטה) הוא אולי השיר היפה בדיסק, מעין "פשטות חכמה"  על פערים בין רקעו של הבנאדם (נולדה בעיר קטנה לא מיוחדת) ובין פנימיותו. רוקנרול ישיר והפקה שמשדרגים.

ועוד שיר אחד, זה שמסיים – "מה שאת לא יכולה" של אביתר בנאי, שיר על גבול היכולת לשנות/להשתנות ("תמיד תהיי אותה ילדה בדיוק/בלי לדעת למה  ועל מה"). סלואו הזוי משהו, לוקח לאווירה חלומית. סיום לא שגרתי לאלבום טוב, אם כי לא פסגת יצירתה.

 

לחדש של רביץ צירפו דיסק בונוס מענג : "האיש ההוא" עם אהובה עוזרי (מילים ולחן: אהובה עוזרי) שיר על אהבה גדולה, חיבור מופלא של קצב (דרבוקות)  ומנגינה חד-פעמית ורביץ מאמצת את עוזרי חזק חזק לחיקה.

"רחוק ממך" (לפי דליה רביקוביץ, מוסיקה של ברי סחרוף) דואט  עם ברי סחרוף מתוך האלבום 11א' שחל סחרוף  ורע מוכיח (2005) על בדידות וגעגועים בקצב סמבאי  עם ניחוח צרפתי. קול העשן של ברי. קולה הרך של רביץ מלחש את רחשי האוהבת הנואשה  – "איני דומה לבנות האלים". מיוחד. 

"את עושה אותי אמא" (עינת רז-יהודית רביץ) מתוך "ילדות", תוכניתה של רביץ שהיא למעשה מסע בשבילי ילדות מנקודות מבט שונות. שיר מלא רגש אמיתי של אהבה עזה וגעגועים בלחן יפהפה, מסוג השירים הראשונים האלה שחסרים לנו בשנים האחרונות בעולם שירי הילדים.

 

"ים של געגוע" שהקליטה עם אסתר עופרים לכבוד מופע משותף בפסטיבל ערד 1995 (מילים: אהוד מנור, לחן: יהודית רביץ) על געגוע ענק לאהובה בצד האחר של הים. העיבוד היפה הוא של עדי רנרט, ומפגש הקולות הזה הוא באמת יחיד וחד פעמי. צבעים שונים שנפגשים בשיאי הרגש. טוב שמפגש נדיר כזה יוצא על דיסק.

 

"חדרים שבלב" עם חמי רודנר (מילים ולחן: חמי רודנר) מתוך אלבומו "מלנכוליה אהובתי" (2002)  פחות הלהיבני – מבחינת הצורך לעשות את זה בדואט.

 

"כמו עפיפון" מתוך "תולדות המים – דני סנדרסון שירים לאחרים", אלבום של שירים שסנדרסון כתב לביצוע זמרים אחרים. על מנגינה שטוענת כי היא מרחפת כעפיפון, שיר על חופש, מנגינה כזו שמזכירה קלסיקות של מחזות זמר אמריקנים ישנים, שלעולם תעמוד במבחן הזמן. רביץ שרה בחיוך פנימי, באהבה אמיתית. סוד הקסם של המוסיקה? – בשיר הזה.  


קרא על המופע

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. יהודית ליוותה אותי בכל מקום אליו הלכתי. מגיל 3 – היא היתה איתי יחד הילדה הכי יפה בגן עם געגוע חרשנו את אוסטרליה, עם הפילהרמונית חיינו יחד הפריז…

    התקליט הזה?
    עצוב לי ממנו.

    משהו בתקליט הזה לא עובר.
    לא הטקסטים ולצערי הרב לא הלחנים וממש לא העיבודים.
    הוא תקליט כל כך דל.
    מאז 'שם' לא יצא משהו כל כך עני. ואת 'שם' אהבתי מאוד
    שכבר יומים אני שומעת את דרך המשי ואת באופן קבוע.
    סורי יודית.

  2. אלבום מקסים ובכלל לא דל. שירים יפים אחד אחד.
    "כשתבוא אהבה" – שיר על זמני ויפהפה.
    "בשעה שאחרי הלילה" – מלא אנרגיה וחכם
    "ציפייה לאושר" – אחד הלחנים הכי מורכבים ויפים ששמעתי לאחרונה.
    "בודהה" – שיר מלא השראה וקסם.
    מאוד מומלץ. שירים שגדלים מהאזנה להאזנה. לא תתחרטו.

  3. אני חושב שיש לי את כל האלבומים שלה – ודווקא זה, איך לומר – לא טוב כל כך.
    פשוט משעמם.הוא תמצית הגלגלציות. וזה נורא להגיד דבר כזה.
    מתחנף, קל, פשוט, משעמם כבר אמרתי?
    במחן הזמן – נכשל ובענק. עוד חודש ישאר מאובק על המדף (רק מטאפורה).
    איפה הוא ואיפה "גלוי ונעלם" למשל?
    איפה יהודית???? איפה?!?!?!

  4. אני מאד אובהת את יהודית רביץ ואת שיריה ,אני חושבת שאם בין הזמרות הכי טובות שלנו בארץ.
    בקשר לתגובות שהחברים כתבו פה.
    לא תמיד חייבים לאהוב את כל השירים של יהודית רביץ,היא זמרת מוכשרת שמנסה להגיע לכמה שיותר קהל,יכול להיות שאחרים שבכלל לא מכירים את המוסיקה שלה ,התחילו לאהוב אותה ,אז לדעת לפרגן ולא לקטר.
    אני אוהבת אותך ואת הצניעות שלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות