שיתוף הפעולה בין הגיטריסט פט מת'יני והפסנתרן בראד מלדאו זכה לכינוי "הזיווג החלומי". ה"לונדון איבנינג סטנדרט" הגדיר אותם כ"מאלתרים ליריים בחסד". זה אלבומם השני המשותף (הראשון שהתבסס על הדואט "מת'יני/מלדאו" יצא ב-2006) הפעם הם כללו בקוורטט את חברי ההרכב של מלדאו – הבסיסט לארי גרנדייר והמתופף ג'ף באלארד כדי לייצר קווררטט אקלקטי במיוחד. המוסיקה נעה בין הרומנטיי-פסטורלי של "אל תחכה" ובין המבנה הרוקיסטי של "לעבר האור".
11 הקטעים שהוקלטו בניו-יורק בדצמבר 2005 נשמעים בדיסק כמו ציון דרך בג'אז העכשווי. כל אחד לחוד סיפק קטעים מקוריים, אבל לראשונה הם מגישים קטע שנכתב בשיתוף – זה הפותח את הדיסק – A Night Away
ההרכב מנגן עיבוד ענוג עד מענג ל-Fear And Trembling של מלדאו וגם קטע מוכר של מת'יני "הנושא של מרתה" ששימש פסקול של סרט איטלקי מ-1998 זוכה לטיפול יוצא מהכלל. הרפתקני ומיוחד הוא הביצוע שלהם ל- A Passage to Paradise של מת'יני המסיים את הדיסק.
הקשבה אחת לא תספיק כדי להתאהב בדיסק הזה ולגלות את האוצרות המוסיקליים הטמונים בו. מת'יני שעובר מאקוסטית לחשמלית, לא זקוק לדיסק הזה דווקא כדי להראות כמה הוא "גדול", אבל הדיסק הזה מראה כצה הוא גדול באמת ושהתואר "גיבור גיטרה" מגיע לו ביושר ובצדק, גם כשהוא מפעיל גיטרת סינטיסייזר בקטע Towards The Light הפיוז'ני. עוד קטע שיא באלבום – En la Tierra Que no Olvida שבתרגום זה משהו כמו – "במקום שאף אחד לא חי בו". האינטרקציה הנהדרת בין השניים מתגשמת גם ב- Santa Cruz Slackerבמפגן מתוחכם של מלודיות ומקצבים וחוכמת האילתור המשותף, ושימו לב לתיפוף המטופטף של ג'ף באלארד. אם יש משהו שאפשר לומר עליו שהוא ג'אז מודרני – זה הדיסק הזה. אלבום של סגנונות וצבעים, לטיני ופיוז'ן ולירי, וגם של מבנים יפהפיים של קטעים שהשניים מייצרים מתוך הבנה ותחושות משותפות ועם הקפדה על המלודיה. מת'יני את מלדאו יצרו כאן משהו חדש – מתוך המיומנות והיצירתיות של כל אחד לחוד ושל שניהם יחד. מתוחכם, מאתגר וגם מענג.
מתיני מלדאו קוורטט