מוניקה, ממובילות סצינת הריתם נ' בלוז עירונית העכשווית, הכינה תסריטים אישיים כדי לחבר דיוקן אישי מהשנים האחרונות בחיה  ונכנסה לאלפן עם בכירי המפיקים בתחום ג'רמין דופרי, מיסי אליוט, שון גארט, בראיין מייקל קוקס, אנדרדוגס. 

ב-2003 היא הוציאה את "אחרי הסערה" עם שיר שדיבר על ניסיון התאבדות של החבר שלה. את האלבום הזה מוביל קונספט של מיד-טמפו שקט ורך בדרך כלל, עם נטיה לבלדות, אבל בצליל עדכני, מהוקצע ועם אלמנטים של ראפ (שיתוף של  Twistaבקטע Hell No)  והיפ הופ. מוניקה היא  מיחידות הסגולה ששרות בלדת אהבה בטונים נינוחים ומשכנעות שזה בעצמות שלה. היא שרה על חיי אהבה פרובלמטיים, על מאהבים קשים.

ההפקה שמרנית יחסית לאלבומיה הקודמים, מכניסה לאיזשהו מוד אפרורי, ובהחלט אינה מביאה משבים חדשים. גם הסיפורים שלה לא ממש גורמים לי לרוץ לחפש את המילים.  מצד שני – זה דיסק מלודי, נעים להקשבה. תלחצו על מס. 8 בשלט.  זה נקרא –  My Everything. (דגימת סאונד למטה) הגשה יפה של שירים, בלי פוזות, קול חם-חושני. למי שזה מספיק.