אני אוהב את הדיסק הזה של ספרינגסטין דווקא משום שהוא אנושי, דווקא משום שהוא לא מנסה להיות "נולד בארה"ב" חדש. לספרינגסטין לא התאימו הימנונים אחרי ה- 11 בספטמבר. זה אלבום שנולד מצורך לשיר את תחושותיו על רקע מוות וטרגדיה. יש פה הכל מספרינגסטין כולל כל האלמנטים של הימנוני הרוק מהשבעים ומהשמונים, הרבה נשמה, האוברטונים המוכרים. אלמנט הקאונטרי. זה הבוס של רוק שקט, מלודי, לא דיסק גדול אבל עדיין מספיק טוב, כדי לקחת אותו הביתה
