פס קול הסרט, אמנים שונים

המסע הארוך הביתה

Rca Victor הד ארצי
5/5

 נתחיל מהסוף: זה אחד האלבומים הקלטיים-איריים היפים ששמעתי מעודי. נתחיל בזה שלאירים יש מוסיקה משלהם, קשורה לאדמתם, לשפתם.  מוסיקה שהלכה איתם גם כשהם עזבו את האדמה שלהם והלכו לרעות בשדות אמריקה.

כמעט בכל שיר באוסף הזה פועם לב אירי גא. פדי מולוני, נגן חמת החלילים של הצ'יפטיינס הוא שעומד מאחורי פס הקול של הסרט העוסק בתלאותיהם/סבלותם של המהגרים האירים באמריקה. מולוני הוא מהמומחים והמתמחים במיקסים של מוסיקה אירית ואמריקנית מסורתית. הוא נעזר כאן בהרבה ידידים טובים כדי להגיע לאוסף מחמם לב.

 קודם כל זה ואן מוריסון  ששר מרגש את הבלדה Shenandoah, שנשמעת כמיזוג של גוספל אמריקאי ומוסיקה אירית. אלביס קוסטלו ששר את שיר הנושא של הסרט שכתב בשילוב עם מולוני. זמרים ברוח יותר מסורתית – מרי בלאק המצוינת וליאם או' מאונלאי (O Maonlai) שהטון שלהם "סוחב" יותר לאירלנד מולדתם. (דגימת שיר למטה) וינס גיל מעורר געגועים ב-  Bard Of Armagh/Streets Of Lared ותקשיבו לקול המאונפף הזה של מיקי מולוני ב-The solid Man . כמה אותנטי שזה נשמע. כזה גם "תפוחי אדמה לבנים", שיר גאלי ששר Liam O Maonlai בעיבוד מצמרר לחמת חללים אירי. שיר על איכרים שגילו שכל תבואתם הושמדה.

  ואיך אפשר בלי שינייד או'קונור שמקוננת בלי לעלות על גדותיה מצער בבלדה הנוגה "סקיברין". שרה חלק מהשיר באקפלה, והעיבוד מעצים את הדרמה. ומה זה הקול האלהי-שמיימי הזה הבוקע מפיה של Sissel (זמרת נורבגית ששרה את שיר הנושא של "טיטאניק") בשיר "האם היית ליד הסלע?". זה שיר שאינו מרפה ממך. ואפשר לגוון בג'יג, הריוקוד האירי העליז עם הצ'פטיינס ב –  The Night Larry Was Streched. 

 

Bean Phaidin שיר אירי פשוט וקצר מבוצע הכי אותנטי ע"י Kevin Coneff בשפה הגאלית ובנגינה על bodhron, תוף אירי.

ותקשיבו לצליל הכיהור של  איילין אייברס  Eileen Ivers בקטע 14 – O'Donnel's Lament/ Reel With the Beryle שמתחיל נוגה ומשתנה לקצב ג'יג.

ולפני הסיום של אלביס קוסטלו בשיר הנושא – מנוגן  "הנושא האמריקני" ע"י התזמורת של הקולנוע האירי, מוסיקה שאומרת געגועים וגם גאווה ופטריוטיזם של עם. 

 

אלביס קוסטלו מסיים עם Long Journey Home Anthem גם זה שיר פטריוטי, מוגש בתזמור מצוין.

לא חייבים לראות את הסרט. הדיסק הזה הוא סיפור בפני עצמו  שיעורר אהבות ישנות למסורת הקלטית. שירים ומנגינות אחד-אחד, עיבודים חדשים ברוח המסורת. אמרנו כבר שזה אחד האוספים האיריים היפים שמענו?  – אמרנו פעם שנייה.

 

 מלמעלה למטה: ואן  מוריסון, ליאם או מאונלאי, הצ'יפטיינס, סיסל

 

 

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן