"איטס מיי לייף" הפותח מבשר טובות. גיטרות נהדרות, מלודיות יפהפיות וסולן משהו. לא סתם נזרקו כאן סופרלטיבים ע"י הבקורת. בון ג’ובי יודעים לעשות רוק. טיפה מיינסטרימי, אבל הם לא רחוקים מהתמצית של הדבר האמיתי.  "אמרי לי שזה לכך", "תודה על אהבתך". גם הבלדה המשתפכת יוצאת טוב. גם המיד-טמפו כ"מאה השנים הבאות" מענג. "רק מבוגר יותר" הוא שיר שמדבר על התבגרות מבלי להפוך מיושן. בון ג’ובי התבגרו, אבל הרוק שלהם הוא מהסוג הלא מתבלה. מובטחת אהבה משמיעה ראשונה