קטע מספר 3 Beautiful Agony – דאנס אלקטרוני מהיר ומצליף מחזיר אותנו מרצפת הריקודים של "תיאו ותיאה" (מס. 2) אל חדר המיטות, בקולה הנאנק של משתגלת. ז'אן מישל ז'אר, מחלוצי האלקטרו מיוסיק עושה גם פורונוגרפיה. זה אלבום האולפן ה-14 שלו אחרי Geometry Of Loveשל 2003. יש כאן סיפור: תיאו ותיאה מספר על יום בחיי 2 דמויות מצוירות שהתאהבו. ז'אר הולך על קשת מוסיקלית רחבה בתחום הטכנו והאלקטרו. מנסה לייצר אווירה ומצבי רוח.
בעבר המתנתי בסקרנות לכל יצירה חדשה של ז'אר, (בעקבות אלבומים כ- Oxygene, Equinoxe Metamorphoses , Zoolook) אבל בשלב מסויים, ואני לא זוכר באיזה דיסק זה קרה, הייתה הרגשה שהגם שז'אר ממשיך לחפש להתחדש הוא די חוזר על עצמו.
גם באלבום הזה, יש תחושה שז'אר מנסה לפרוץ את קו המוכר והנדוש, אבל זה עדיין לא הופך את האלבום החדש למאסטרפיס, אם כי בזכות כמה קטעים – האלבום הזה הוא עדיין מהדברים המשובחים שלו. קטע מס. 4 Touch to Remember (דגימת סאונד למטה) מקרין אווירה מיוחדת, יש בו משהו מעבר למניפלציות של סאונד אלקטרוני וסימפולים פשטניים, אבל לא הרבה קטעים באלבום מגיעים ממקור יצירתי רב השראה.
קטעים יותר ייחודיים-מעניינים הם שיר הנושא עצמו – "תיאו ותיאה" שפותח ו- Vintageולמרות שגם שני אלה אינם שיא הגאונות בכל שקשור למבנה ועומק, הם מחזירים לרוח העבודות המובחרות של ז'אר. Vintage הוא פשוט דאנס מצוין. יש פה ושם "ניצוצות" של מוסיקה כמו ב"שותפים לפשע מס. 1" שמקרין השפעות מהמוסיקה לסרטי ג''ימס בונד. זה לא אלבום רע, ואפילו עוד "מסע אלקטרוני" מומלץ, אבל מז'אר כנראה הציפיות כבר גבוהות יותר.
