האהבה הזו, יש והיא גואה. אצל דניאל היא גואה. כמעט תמיד גואה. הוא חי אותה בספירות שלו, בטנור הנאיבי שלו, בתזמורים המלודרמטיים האלה שעשויים אגב במקצוענות ראויה לשמה ("אלקטריק ליט אורקסטרה?) אז מה הסיפור? "את כל כך יפה, היתכן שאהבת אותי כבר פעם, בגלגול קודם" וגם – במסגרת שירי גברים בוכים בלילה – "עשית אותי מסכן". אז ככה: השיר מלודי להפליא, ואתם יכולים להתווכח אם הוא גם שמאלצי להפליא. גם בזה יש משהו.

הטנור הגבוה עושה את העבודה – האוהב והמאוהב רגיש ומרוגש ופורק טונה של מטען סנטימנטאלי. לי הוא הזכיר את אחד מאליל צעירותי – ג'ילברט או סאליבאן, ששר מנגינות ברוח הזו, מלודיות, מתקתקות. זה מביא לי משב חמים ונעים מהסונטיז. חוץ מזה צליל הפסנתר והעיבוד בהחלט משדרגים את התוצאה הסופית. אם לא היה סלומון, חייבים היו להמציא אותו.

ראיון וידאו בעקבות הקלפי של השיר