המחזמר

מאמה מיה

היכל נוקיה ת"א
3/5

גם אני אחד מהמטורפים על להיטי "אבבא" השוודית ואני לא ממש הולך לנתח את זה לעומק.  ואמנם, על אחד ממקדמי ההצלחה, ואולי הדומיננטי אין מחלוקת: מקבץ להיטי "אבבא" השוודית של בני אנדרסון וביורן אולבאוס, עליהם בנתה המחזאית קתרין ג'ונסון את המחזמר.  הקהל מגיע כדי לזהות אותם ולהצטרף בשירה. למעשה – הקשר הרגשי עם המחזמר טמון בלהיטים. הסיפור, הקונפליקטים – משניים לחלוטין.  "אבבא", בסופו של דבר, היא המנצחת הגדולה

מי שראה את זה בלונדון – יקבל העתק מדויק ובלי הפתעות. מקבץ להיטי "אבבא" השוודית של בני אנדרסון וביורן אולבאוס הוא הקטליזטור של הסיפור ולא להיפך. ומה שהתרחש בהיכל היה די צפוי: הקהל הגיע כדי לזהות את השירים ולהצטרף לשחקנים המזמרים בשירה.

העלילה מתרחשת באי יווני קטן: סופי מזמינה ערב נישואיה את שלושת מאהבי אמה לחתונתה ללא ידיעתה של האם כדי לגלות מיהו אביה האמיתי. השלושה מגיעים לאי  לבית המלון הקטן אותו מנהלת האם בסיוע הבת. חברותיה של האם וחבריה של הבת מהווים את להקת המחזמר.

יוצרי המחזמר ניסו לתפור סיפור מהשירים. לעיתים התפרים בין השיר להתרחשות גסים עד כדי גיחוך.  הכוריאוגרפיה והריקודים הם ברמה שהייתה מביישת רבים ממחזות הזמר מתוצרת ברודוויי והווסט אנד. גם ההומור האנגלי שמשורבב פה ושם לא ממש משפר את התמונה. הסיפור נשאר קיטש לאללה, אבל מהי המוסיקה של "אבבא" אם לא קיטש במיטבו,

והיא מעניקה להצגה את האנרגיה שלה בצורה דומיננטית.

וכאמור, בדבר אחד אפשר להרגיע את מי שיגיעו לאחת הצגות הקרובות:  הם יקבלו את ההפקה המקורית עליה בנתה המחזאית קתרין ג'ונסון את המחזמר הקלוש – בבימוי, בכוריאוגרפיה, בעיצוב הבמה (היכל נוקיה נחצה לשניים כדי להעניק תחושה של אולם תיאטרון לכל דבר) , בסאונד ובתאורה, בשפה האנגלית – עם מסכי תרגום אפקטיביים לעברית בצידי הבמה. מהבחינה הזו – ממש אין תלונות. הפקה-הפקה. בידור קאלט ברמת הקלילות הנסבלת, שמגיע לכאן קצת באיחור, ולכל היותר עושה  ניקוי ראש, לא הרבה מעבר. קליל, מלודי ומקצועי. זה עושה טוב בעיקר ל"אבבא".

 

 

 

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות