אני מוכן לקבל את הקביעה שמעולם בתולדות הרוק לא קם הרכב סופרגרופ כמו הטרבלינג, הרכב שהתחיל הכי לא צפוי: ג'ורג' הריסון היה זקוק לשיר שני לסינגל שלו ב-1988, מה שנקרא בי-סייד. ג'ורג' טלפן לחברים טובים – ג'ף ליין (מ – ELO) , בוב דילן, גדול משוררי הרוק, טום פטי, מטובי רוקרי השורשים של אמריקה (מקביל לברוס ספרינגסטין) ורוי אורביסון, גדול זמרי השישים, לקבלת עזרה. השאר זה הסטוריה. ההם פשוט הרגישו כל כך טוב ביחד, שהחליטו להישאר לאלבום שלם, ואחרי זה לאלבום המשך, שכבר לא כלל את רוי אורביסון שנפטר. וכעבור שנים, לצערנו, גם הריסון הלך לנו.
זה הרכב שהצליח בזכות הידידות והאחווה ששרתה בין המשתתפים, שהשאירו את האגואים מחוץ לאולפן. שרו ביחד, בהרמוניות, סגנון פולק-רוק, שירים של מסורת והרבה כישרון.
