אחרי ששמעתי את השיר,צלצלתי 100. שאלתי איפה מגישים תלונה נגד הסתה. שאלו אותי מה קרה? אמרתי: תקשיבו לשיר הזה – "אש בעיניים" שקורא לשרוף פוליטיקאים. במשטרה צחקו עלי. בקושי יש להם כוח אדם לתפוס גנבים, רמאים ומושחתים, אז מה זה שיר הסתה.
ואגב, סידי עצמו אומר בשיר: "אני לא קורא למרד, אני מסית". אז הנה, סוף סוף נמצא נביא הזעם של ההיפ הופ המקומי. הוא יספר לנו בקצב תזזיתי באיזו מדינה אנחנו חיים, מחללי קודש, משטרה מושחתת, הפוליטיקאים שקרנים, הדג מסריח מראש הממשלה. זה הולך עם קצב עצבני, עיבוד מקפיץ. מצד שני עלי להודיע בצער לסידי – שגם אחרי השיר הזה לא מצאתי את הבוב דילן האותנטי של ישראל. זה שיר קיטורים של שוק הכרמל, שיר כוחני שלא מביא לך החשק לצאת לרחובות. אש בעיניים – יש כאן. דם חם – יש. אבל למי במדינה הזו אין אש בעיניים ודם חם.
