"בו סואר פריס", אומר קולינס ומתקבל בשאגה על-ידי הקהל באיצטדיון –BERCY, שעוברת דרך הסראונד. (דולבי 5.1, DTS)
אחרי שרואים את הדי.ווי.די הזה, אפשר לומר שראיתם את המופע האחרון של קולינס. ואיזה מופע.
הטור של 2004 נפתח מפגן תופים כמנה ראשונה. קולינס עצמו, שלא שכח כלום מהמקצוע הקודם שלו (כמתופף "ג’נסיס") יחד עם צ’סטר תומפסון ואיש ההקשה לואיס קונטה הולך עם ההצגה עד הסוף. איחוד כוחות למפגן עוצמתי שיש בו רוק וגם אלמנט לטיני.
מה חסר כאן? שומדבר. הבימוי, זויות צילום, הסאונד מביאים את כול הדרמה המיינסטרימית של קולינס לסלון. האיש בחר בנגנים המיומנים ביותר ללוות אותו. יש לו לשירים השקטים סקסופוניסט, ג’רלד אולברייט, שמטעין אותם בטונות של סול ("כנגד כול הסיכויים", "עוד לילה אחד") בכלל, צליל הנשיפה הפאנקי מלוטש בצורה מפחידה ב"דונט לוז יור נאמבר". קולינס עצמו, מרביץ מפגןבימתי וקולי בקטע שפותח דיסק 2 "באוויר הלילה", בשילוב תיפוף מסעיר. הפרודוקציה היא פסגת הפקת מופע רוק. יש כאן הרבה שיאים ביניהם – "דאנס אינטו דה לייט" וב"יו קאנ’ט הארי לאב". בדולבי דיגיטאל וב-די.טי.אס – תענוג גדול.
