דצמבר 2003, אלכסנדרה פאלאס בלונדון, מופע סולד אאוט (8,000 איש) של הלהקה הסקוטית המופלאה. נדמה לי שמתקיים כאן צירוף נדיר של אוסף השירים האולטימטיבי בהוןפעה חיה, מה עוד שטראוויס במיטבה.  הדי.ווי.די יוצא במקביל לאלבומה "12 זכרונות" והוא כולל סרט דוקומנטרי על האירועים סביב המופע.  כשפראן הילי בכובע בארט חום שר,  זוהי התחושה הכי אמיתית שאפשר לקבל מזמר. קול דק רך מקונן, נסער אך מאופק.  טראוויס מנסה הפעם  להעביר מה שנקרא מסר (אנטי מלחמתי) ב"פיס דה פאק אאוט", אבל אלה עדיין השירים על יחסים שמשכנעים יותר כמו RE-OFFENDER או "דריפטווד", TURN. עיבודיו בנויים לתלפיות לפי טון קולו של  הילי. הבעיה היחידה ב-DVD  של טראוויס הוא הבימוי של הסרט, שהוא מעט סטאטי לטעמי, אם כי זה לא גורע שומדבר מאיכות המוסיקה.