הכל עד לכאן

עמיר בניון

נבל עשור
5/5

הפקה מוסיקלית: נדב ביטון, שמוליק דניאל. עיבודים: נדב ביטון, שמוליק דניאל, עמיר בניון

"פעם רציתי להיות/ כמו גיבור מלחמה רציתי להיות/כמו נביא משוגע רצית להיות/כמו סבי הזקן רציתי להיות/ מה יהיה" (עמיר בניון, אסף אטדגי)

עמיר בניון מתעמת עם עברו. הוא מצליח לדחוס הגיגים למנגינות לא פשוטות. הסלסול והטונים אומרים שילוב של תפילה ושירת נשמה, של מסורת ומודרנה (בעיבודים), של מנגינות ייחודיות והרמוניות יפות.
"הייתי שר כדי לזכור מאיפה באתי", מספר לנו אמיר ומטפס לשיאי הטנור שלו כדי לשיר שגם ברגעים הקשים, רגעי חרפה – השירה היא שלא דעכה. והשירה – כאן מגיעה בהתרגשות גדולה.
הפער העמוק בין הרצון להגשמה הוא השיר "כמעט" – מנגינה קסומה, ולעמיר יש כאן שורה: "כמעט ידעתי לעשות לך אושר שאיתי הבאתי" וגם "כמעט ידעתי איך להתמודד עם החיים האלה". החיים ב"כמעט" זוכים למנגינה ושירה צנועים ומיוחדים. ועמיר שר נמוך, רגוע. העוד והכינור מצטרפים לביצוע המרגש.
השגרה מובילה את בניון למסע בדימיון – "סוסים על הר קולות אני שומע הם קוראים לי מן המדבר" ("שגרה"). את התשוקה הזו לחופש לטייל בעולמות שלו, בניון שר כמעט ללא אתנחתא, מסלסל קולו בתוך הרמוניה. נע בציר מלודי מאוד מיוחד. את השיר הזה קשה יהיה לשיר בציבור.
"מנגינות מדומות משטות/ מטשטשות לי את שביל הזהב". אנחנו ב"הכל עד לכאן", שיר בקורת עצמית ("אני בתוך בועה … סתם מנופח בלי שום ערך") – אחד משירי הנשמה המסעירים של עמיר, גם אחת המנגינות היפות ביותר שכתב. עיבוד קצבי יפהפה, שצליל חשמלית ויבבת כינור נשזרים בו יחדיו. את השיר הזה אני לוקח איתי לאי בודד.
צליל החליל האדמתי של אמיר שהסאר מייפה את "קרוב אליך" – מוסיף לתוגת השיר. אמיר מבקש לדעת דברים מאהוב לב. גאות הרגשות. – "ספר לי קצת על איך אתה מרגיש, רוקן קצת רגש/ ספר לי מה קורה בבית החלומות". ואמר בניון -מרוקן כאן הרבה מאוד רגש.

הצער והתוגה ממלאים גם את "בת מלך" "עצמי עיניך ולכי לישון/ מלאך שומר על פתח הבית" שיר לקרובה אליו, שיר על אם אהובה, בת מלך. על אשה שמתפללת לשלומו. "אפילו שאני כבר ילד גדול". עיבוד יפהפה לכלי מיתר, ומה הם כל השירים השמאלציים על אמא לעומת השיר הזה, שיש בו לא רק טונה אהבה, אלא טונה של כאב. וזה בדיוק עמיר בניון -זמר שהכאב העמוק הוא חלק מאהבה עמוקה. שניהם דרים אצלו יחד. לא יכולים להיפרד.
אפילו ב"נשמתי", בעיבוד קצבי חפלאי של שמחת חיים בנגינת מוריס אל מדיוני בפסנתר ושפעת כלים המייצרים מארג צלילי אתני עשיר – זה הטון שמגיע מכאב.
כנ"ל "יום הולדת" – "היום זה יום כזה שבא לך לבכות", שר עמיר בטון שמגיע ממחוזות הכאב (עיבוד אקוסטי יפה) יותר מאשר ממחוזות השמחה. אבל לא רק – הסלסול ושירת הנשמה מגיעים ממקומות של אמונה עמוקה. והנה עוד מימד בשירה ובמוסיקה של בניון.

אלבום שאני מניח ליד מיטתי.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. האמן הגדול ביותר בארץ אין לו מתחרים הוא פשוט לא רואה שום זמר ממטר בארץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן