מה שהדהים בערב הזה היה יותר הקהל מאשר הכוכב. גם לשלמה ארצי שעלה לשיר איתו בדואט את "איסלנד" אין כזה קהל מעריצים חם, ששר את כל השירים כמו בערב קריוקי. מרגע שברואל עלה, נעלמו בבת אחת כל המושבים הנחשקים בשורות הראשונות, הקהל פשוט הסתער על קדמת הבמה בהמוניו, מעריצות מגיל 8 עד 80. פעם ראשונה שאני רואה נשים מבוגרות נלחצות על המחסומים שבין הקהל לבמה כמו מעריצות בנות 16. ומתברר שגם כאן בארץ, בתוך הקהיליה הצרפתית יהודית יש לו מספיק מעריצות מכל סוג טינאייג'ריות וגם נשים מכל הגילאים.
בואו נשאל: ידעתם שברעננה הופיע מגהסטאר צרפתי? ובטח שכחת להזכיר, יגידו לי, שהוא יהודי חם מאוד (נולד באלג'יר, ושם משפחתו המקורי בן-גיגי) לא שכחתי. אפילו ראיינתי את פטריק על כל המשמעויות של להיות כוכב יהודי בצרפת. אבל זה לא שייך לכאן.
אחרי ששומעים את ברואל חוזרים למסורת שנסון הצרפתי אבל לא רק . כי הרומנטיקן השנסונר יכול לעשות כל מה שהוא רוצה ובכל סגנון ועיבוד בקולו החם, באינטונציה הרגשנית הזו. ביכולת לספר סיפור כאילו הוא בעצמותיו, אם זה מלנכולי ונוגה, אם זה כואב-נואש או שמח-אופטימי. הקול הזה של ברואל אומר דבר אחד – הוא מאמין במה שהוא שר. ויש לו את החספוס הזה ששמעתי אצל זמרי שנסון גדולים כמו ברל, אזנבור, ברסנס ובקו, בעיקר ז'ילבר בקו. זה מתחיל בליווי אקוסטית ומטפס לעוצמות רוקיסטיות. מבחינת העיבודים ברואל מעדיף גיטרות ותופים רוקיסטיים שיקחו אותו לעוצמות שהוא רוצה להעביר. מה שלא מונע ממנו להגיע לפופ ולואלס וגם לשורשים הצפון אפריקאיים שלו.
כמעט כל שיר הרים את הקהל. מ – Alors Regarde, ("תראי תראי, אל תעצמי עיניך ותראי מה אנחנו יכולים לעשות בשניים") דרך J'm Attendais Pas A Toi הקצביים ועד שיר כמו Adieu שבו עוסק פטריק בטרור.
פטריק ברואל זמר רגשן, דרמטי נסחף כמעט בכל שיר שהוא שר, וגם אם אנחנו נאמר לא יודעים שהוא אחד השחקנים הכי מוכרים בקולנוע הצרפתי, על הבמה ברואל נותן הצגה. לא פלא שהזמר הכי אהוב עליו בארץ הוא שלמה ארצי. גם ארצי הוא כזה "ארטיסט" בשירים, והנה המכנה המשותף הביא את האטרקציה לבמה. שלמה עולה עם דף מילים (בשבילו? בשביל ברואל) ופוצח יחד עם הזמר הצרפתי ב"איסלנד" שפתאום נשמע הכי שנסון שבעולם. ועכשיו הבקשה: יוחזר הברואל. הופעה אחת – התעללות במעריציו בארץ.

פטריק ברואל – קטעי וידאו מההופעה ברעננה

וידאו: פטריק ברואל ושלמה ארצי שרים "איסלנד"