ההופעה

פטריק ברואל

אמפיפארק רעננה
5/5

מה שהדהים בערב הזה היה יותר הקהל מאשר הכוכב. גם לשלמה ארצי שעלה לשיר איתו בדואט את "איסלנד" אין כזה קהל מעריצים חם, ששר את כל השירים כמו בערב קריוקי. מרגע שברואל עלה, נעלמו בבת אחת כל המושבים הנחשקים בשורות הראשונות, הקהל פשוט הסתער על קדמת הבמה בהמוניו, מעריצות מגיל 8 עד 80. פעם ראשונה שאני רואה נשים מבוגרות נלחצות על המחסומים שבין הקהל לבמה כמו מעריצות בנות 16. ומתברר שגם כאן בארץ, בתוך הקהיליה הצרפתית יהודית יש לו מספיק מעריצות מכל סוג טינאייג'ריות וגם נשים מכל הגילאים.
בואו נשאל: ידעתם שברעננה הופיע מגהסטאר צרפתי? ובטח שכחת להזכיר, יגידו לי, שהוא יהודי חם מאוד (נולד באלג'יר, ושם משפחתו המקורי בן-גיגי) לא שכחתי. אפילו ראיינתי את פטריק על כל המשמעויות של להיות כוכב יהודי בצרפת. אבל זה לא שייך לכאן.
אחרי ששומעים את ברואל חוזרים למסורת שנסון הצרפתי אבל לא רק . כי הרומנטיקן השנסונר יכול לעשות כל מה שהוא רוצה ובכל סגנון ועיבוד בקולו החם, באינטונציה הרגשנית הזו. ביכולת לספר סיפור כאילו הוא בעצמותיו, אם זה מלנכולי ונוגה, אם זה כואב-נואש או שמח-אופטימי. הקול הזה של ברואל אומר דבר אחד – הוא מאמין במה שהוא שר. ויש לו את החספוס הזה ששמעתי אצל זמרי שנסון גדולים כמו ברל, אזנבור, ברסנס ובקו, בעיקר ז'ילבר בקו. זה מתחיל בליווי אקוסטית ומטפס לעוצמות רוקיסטיות. מבחינת העיבודים ברואל מעדיף גיטרות ותופים רוקיסטיים שיקחו אותו לעוצמות שהוא רוצה להעביר. מה שלא מונע ממנו להגיע לפופ ולואלס וגם לשורשים הצפון אפריקאיים שלו.
כמעט כל שיר הרים את הקהל. מ – Alors Regarde, ("תראי תראי, אל תעצמי עיניך ותראי מה אנחנו יכולים לעשות בשניים") דרך J'm Attendais Pas A Toi הקצביים ועד שיר כמו Adieu שבו עוסק פטריק בטרור.
פטריק ברואל זמר רגשן, דרמטי נסחף כמעט בכל שיר שהוא שר, וגם אם אנחנו נאמר לא יודעים שהוא אחד השחקנים הכי מוכרים בקולנוע הצרפתי, על הבמה ברואל נותן הצגה. לא פלא שהזמר הכי אהוב עליו בארץ הוא שלמה ארצי. גם ארצי הוא כזה "ארטיסט" בשירים, והנה המכנה המשותף הביא את האטרקציה לבמה. שלמה עולה עם דף מילים (בשבילו? בשביל ברואל) ופוצח יחד עם הזמר הצרפתי ב"איסלנד" שפתאום נשמע הכי שנסון שבעולם. ועכשיו הבקשה: יוחזר הברואל. הופעה אחת – התעללות במעריציו בארץ.

פטריק ברואל – קטעי וידאו מההופעה ברעננה

וידאו: פטריק ברואל ושלמה ארצי שרים "איסלנד"

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

6 תגובות

  1. ולמה לא כותבים על עמיר חדד ששר בדואוט עם ברואל ושזה היה מהמם…..
    עמיר חדד לדעתי הוא הברואל שלנו בארץ

  2. מדוע כאשר בהופעה של אייל גולן באים לקדמת הבמה זו אווירת שוק ופה זה דווקא חיובי?

  3. היה לי את המזל להיות בהופעה. פשוט שעתיים של אושר. זה נכון כצרפתי גדלתי עם השירים שלו, אבל בכל זאות. אחרי ההופעה, יצאנו שמחים ומתרגשים. פשוט חוויה.
    כל טוב.

  4. היה מדהייייים!!!! בהופעה. איני דוברת צרפתית ולפני 3 חדשים תפס אותי ישר בבטן החם והאהבה שפטריק מעביר דרך מילות השירים היישר מחייו, הקול, השירה והכי הכי הקשר הלא נתפס עם הקהל. איך ממשהו כל כך המוני ואנונימי נבנית תוך דק' אינטימיות. כמעט 3 שע' של קסם ואושר גדול. לצאת ממופע רק עם הזיעה שלך ולא של אחרים, להיות ליד המעקה בלי דחיפות. עם חיוכים ונימוס…וכמובן אחוות הנאה. לא היתה אישה לידי בלי לחלוחית בעיניים ולא משנה מה גילה. הוא היה מאד מרוגש וקצת מתוח בחצי שעה הראשונה, המעמד של לשיר בארץ הקודש קצת עשה אותו כבד אך כל זה השתחרר והקהל המשיך את מסורת קהלו בפריז. חשתי סביבי געגועים לצרפת ולנעורים ובעיקר שמחה. עבורי הוגשם לו חלום ואני מחכה להופעה הבאה

  5. תשובה ל-3
    לא מבין יקר, גם אני לא מבין למה אינך מזדהה בשמך.
    לא ברור לי למה הבנת, שירידת הקהל עד הבמה התפרשה כארוע חיובי – התופעה כשלעצה די מעצבנת קהל שבא להנות בישיבה ושילם עבור זה. תופעת ההתפרצות לכיוון הבמה מאפיינת את כול סוגי קהל המעריצים בעולם.
    לגבי אייל גולן, יש לי תחושה, שקהל שמשלם במיטב כספו עבור ישיבה בשורות הקדמיות בהיכל התרבות מצפה לתמורה עבור כספו. לא דומה היכל התרבות למקומות פתוחים, כמו האמפי ברעננה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות