הקודם של התגלית הבריטית נקרא The 18th Day, אבל רק עם הדיסק הזה היא נוסקת. הפעם היא גם קיבלה עזרה מידידים. והרשימה אינה מותירה ספק – פניה למסלול המיינסטרים של ההיפהופ – Wyclef Jean, will.i.am, Mark Ronson and Kanye West. שאחרי רשימה כזו לא תהיה הצלחה מסחרית מובטחת?! אה, רגע, רק משום שאמריקנים מקצוענים פלשו לאולפן שלה? הביקורת בבריטניה מרגיעה: למרות "אמריקניזציה", אסטל נשארה בריטית. נרגעתם? גם אנחנו, אם כי ממש לא היינו מודאגים.
לעצם העניין: ההפקה אמנם עוטפת את הפרויקט הזה במשדרגים מסחריים מובהקים. Magnificent הוא סוג של דאנס מתסיס . Wait a Minute הפותח הוא הפקה פחות צפויה של will.i.am. הקטע Come Over מקפיץ בקצב רגאיי מובהק. והנה גם גם עיבוד פופ מתקתק ל"מאהב מחליף" – Substitute Lover. American Boy עם Kanye West הוא שילוב קליל ומלודי להפליא בין דאנס להיפ הופ. איזה להיט.

לא הרבה זמרים/ות מסוגלים לנווט עצמם על פני מרחבים סגנוניים כמו אסטל. הורסטליות הולכת אצלה כמעט בלא מאמץ.

Take me on a trip, I'd like to go some day.
Take me to New York, I'd love to see LA.
I really want to come kick it with you.
You'll be my American Boy.

קליל, לא יומרני.אחד מאלבומי הפופ-ריתם נ' בלוז הטובים ששמעתי השנה. אסטל לא צריכה לבקש להגיע לניו-יורק. היא כבר שם.