לוקחים מוטיב מוסיקאלי מבאך, הנדל, ואלס, מינואט, בולרו ורומבה, מערבבים קצת אפרו ותזמורי קיטש. את החומרים מסרו לשש זמרות ולפילהרמונית של לונדון. הטבח, קרל ג’אנקינס, מתזמר מעולה, שלא יודע גבולות. רנו, ליוויס, ודלתא הזמינו אצלו נעימות לפרסומות, שזה אומר – מומחה לקיטש. הקיטש כאן מאוד מרשים, מנהטן טרנספר בלי ג’אז פלוס הסווינגרס סינגרס וקולות אפריקאיים. זה נשמע לפעמים אמביינט מנופח ומרוח יותר מאשר יצירה, אבל מה: כייף להיכנע, כי זה קליט, מחניף