רה-קונסטרקט.

פאטאלי

BNE
3/5

אנחנו יכולים להיות אלופי העולם בטראנס. באמת: יוצאים מכאן ילדי פלא בתורת הסאונד האלקטרוני. יש עולם שלם של מושגים. "פרוגרסיב" "פול און" טראנס. עוד הרבה. רמיקס היא מילת קסם. יש חבר'ה שטסים להפעיל מכונות במועדונים בשוודיה ובאוסטרליה. יש חברת מוסיקה שנבנית על זה (BNE) יש כאן תעשיה. אז למה לא שמעתי עד היום על פאטאלי aka איתן כרמי? אני לוקח את האלבום הזה, וצריך לערוך תחקיר זכוכית מגדלת כדי להבין שהרמיקסר הוא אכן הנ"ל. באינטרנט אני מגלה שהכולה-בן-24 (בגיל 16 גילה את עולם ה-Midi ונשבה בקסצו) הזה כבר מוציא אלבום מספר חמש או שש. (הקשבתם ל-Faith או ל-Dawn) נדמה לי שהוא מנצרת במקור, פריק של אלקטרוניקת סאונד. מה שמדהים במקצוע הזה הוא האנונימיות של טכנאי-אמני הסאונד האלה.
המיוחד בקומבינות הסאונד האלה – שמשדרות דינסוס באווירה מאוד תעשייתית מנוכרת הוא ברהמיקסוס של "יצירות" של אחרים. למשל, הדיסק הזה נפתח בקטע של Son Kitz (משהו שבדי?) שנקרא Let Us Be. בהתחלה – צליל אמביינט עתידני יפה, רווי מתח. בהמשך זה מתפתח למקצב אלקטרוני עם אפקטים הזויים משהו, ובחלק הבא זה כבר לדפוק ראש בקצב אחיד עם מעברונים מקשטים וקולו רקע כביכול אורינטאליים. כלומר: טראנס לא הכי פשטני. Homless קטע מקורי, אבל קשה לקבל מטראנס תחושת "הומלסיות".

 אז מה הבשורה של פאטאלי? במערכת הסראונד שלי זה נשמע אחלה. אבל בסך הכל מדובר במוסיקה מאוד פונקציונאלית. אתה לא יכול לשיר אותה. רק לפזז, לרקוע, לדנסס. פאטאלי מקצוען בתחום. הוא אינו נופל מכל הרמיקסרים ה"גאונים" שיצאו מארצנו לרעות בשדות זרים. ותגידו שזה "פרוגרסיב". תגידו. מה zזה חשוב. אז יש פה ושם קצת אפקטים, אבל לא ניואנסים שישנו את המהות הלא אומנותית של המוסיקה הזו שנשארת בבסיסה א-מלודית, צרת אופקים, אבל מרהיבה בסאונדים שלה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. כמו שנאמר כבר בביקורות קודמות (דוגמת vicious delicious של אינפקטד מאשרום), "לבקש ממומחים בתחום המוסיקלי העומד לביקורת, שאוהבים אותו, ובקיאים בתורותיו- לתת את הערכתם על היצירה (הערה זו נכונה לגבי כל תחומי המוסיקה- לאו דווקא לזה שצויין בכתבה זו)."
    לדעתי באמת כדאי שתיישם את זה. היוצ הנ"ל פופולארי בקרב מאזיני המוזיקה האלקטרונית. יחסך לסגנון וחוסר הידע בו מונעים מעיתונאי ומבקר מכובד שכמוך לכתוב ביקורות אובייקטיביות.

  2. תגובה ל-1

    רק לידע: ביקורת מעולם אינה אוביקטיבית. נהפוך הוא: היא האבא והאמא של סוביקטיביות.
    לעצם הענין: מוסיקת דאנס אלקטרונית, ולא חשובה ההגדרה, היא מכלול-מקבץ של קלישאות סאונד, ואם אינה מחדשת, נטולת ניואנסים, אז גם מי ש"אינו מבין" רשאי לקבוע שהמוסקיה הזו אינה ייחודית. הרי דווקא בז'אנר כה פשוט כמו טראנס חסר מקצבי מורכבים, הרמוניות ונשען בעיקר על תוכנות סאונד, סימפולים וביטים אלקטרוניים – ביקורת אינה דורשת מקצוענות יתר בז'אנר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות