עוד נעים זמירות מגיע לבית היצור וההפקה של צמד דוסול, הלא הם יעקב למאי את טל שגב. זה שיר תחינה ובקשה לאלהים שישחרר את הבן אדם מהכאבים והפחדים, שיעניק לו היכולת לומר דברים נכונים, ובכלל שיגן עליו מפני חולשותיו. אני אומר נעים זמירות, ואכן חיים ישראל בהחלט ניחן בתכונות האידיאליות של זמר – קול ערב, דיקציה, סלסול נאה. כל השאר תלוי בחומרים. השיר דווקא מותאם לקווי המתאר הביצועיים של ישראל, שיר תפילה פשוט מאוד שאומר: "קח את הכאב שלי/ רחוק מכאן/קח את הפחדים שלי/ לאן שרק אפשר". ישראל מצליח למלא את השיר בריגוש של אמת, לקח את הטקסט לחלקתו, ועדיין, נדמה לי, יש יותר מדי שירים כאלה וביצועים מהסוג הזה, וחיים ישראל עם כל הפשטות היפה לא ממש מצליח לבדל את עצמו.