שנלך על הקלישאה – לשיר מהלב. קירקילן, מפליטי כוכב נולד 3 שר מהלב. כואב את צער חוסר התקווה לחדש יחסים עם מי שאהב. "נמאס ליפול על הברכיים, בינתיים את לבד". פסנתר מינורי בפתיחה. ניסיון די פשטני לשחק משחקי לשון כמו "השמש נשארה קפואה … כבר מרחוק לא מסנוורת התקווה" (לא חייבים להיות משוררים בכוח) אגב, קירקילן נצמד למילה "תקווה" גם בהמשך – "צובר לילות בהם ניסינו לחדש את התקווה". די עם התקווה. בואו נאמר שההשראה הטקסטואלית לא ממש נחה על קירקילן. קירקילן מחפש מילים כדי לבטא את התחושה העצובה, ונופל למלכודות חשופות בשטח של גשם וסתיו ותקווה שמסנוורת ונשרפת. מילים זה ככל הנראה לא המקצוע שלו. הלחן – בסדר, משרת את המטרה האמוציונאלית, מהסוג הענוג והרומנטי שמאפשר להגיע לפסגת הרגש. מה שאומר שקירקילן עדיין נמצא אי שם באזורי הרגש הגואה של כוכב נולד. לא הרבה מעבר.
