אחרי שעפר בשן מבהיר שמצבו הנפשי היה משהו שנראה כזקוק לעזרה מיידית (יומיים לא חייך, שלושה ימים – ערפל בעיניו ושהוא רגיש, שביר ושקוף) ןעוד אמצע ירד גשם – מגיעה אנחת רווחה – "לוקח ת'הזמן לקום וללכת". הבוכטות לא יועברו איפוא לפסיכיאטר. יש תקווה. הוא יקום וילך.(לאן?) רק אתמול הריח ריח של חופש, עכשיו הוא לגמרי מסטול, וגם מוסר השכל: צריך לוותר, לוותר לוותר. הייתי אומר ככה: לא כל מי שרוצה להיות זמר חייב להיות גם סינגר סונגרייטר. ולפי המישמש הזה זוהי ממש אינה חובה: אפשר להסתפק בהלחנה (לחן לא רע כלל וכלל) שהוא בסדר. ואני גם מוכן לקבל את העיבוד העשיר אם כי הטיפה-עמוס הזה. לא הכל רע, אבל מה לעשות ששירים זה לא רק מוסיקה.
4 תגובות
במקרה נכנסתי לאתר…
ביקורת לביקורת: שטחית, עלובה, חסרת הבנה מינימלית בשירה ולוקה בהבנת הנקרא.
למה אבל אתה לא מקשיב למילים הוא אומר איך פעם הוא ביקש תמיד לוותר והיום הוא לוקח את עצמו בידיים
מה זו הביקורת הדבילית הזו?
אתה בטוח ששמעת את השיר מר מבקר???
לחן מרגש,מילים שכאילו נכתבו בשבילי…
תודה לך עופר.
לא הכרתי אותך אבל
"לבד" "לוקח תזמן" ,"ירושלים" ו"האור יזרח גם בנפרד" הם להיטים שאני בטוח שירגשו הרבה מאוד אנשים.
כירושלמי לירושלמי עלה והצלח והגשם את כל חלומותיך המוזיקליים!
לפי האלבום הזה השמים הם הגבול עבורך!
אסף
נראה לי שאתה בכלל לא מבין על מה השיר, לא מבין את הכתיבה וחבל.
תקשיב לדיסק כולו – יש כאן סיפור שלם שכל אחד מהשירים הוא פרק בסיפור.
למרות הביקורת, איפה הביקורת על הדיסק כולו? תקשיב לו באמת באמת ולא רק למוזיקה שנשמעת אלא גם לסיפור.